אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי אברהם די בוטון

פרק כא · הלכה י

הלכה ז

ולא ילמד אחד מבעלי דינין טענה כלל וכו'. הטור כתב על זה בסי' י"ז ואינו משמע כן בירושלמי דגרסינן התם ר"ה כי הוה חזי זכו לחד בר נש והוא לא הוה ידע ליה הוה פתח ליה כלומר דאפילו לא ידע בעל דין לאותה טענה כלל היה מלמד אותה וקשה עליו דדברי רבינו מוכרחים כדי שלא יסתרו דברי הירושלמי זה לזה והם דברי ר"ה עצמו דבמקום אחד אמר דהוה מקלל לדיינא דאמר מקבלין אתון חד סהדא אלא אינון יימרון ואת לא תימא ובמקום אחר קאמר דר"ה כד הוה חזי זכו לחד בר נש הוה פתח אלא ע"כ צריך לחלק בדברי רבינו דעיקר הטענה הוא שאין ראוי ללמד לו ועל זה היה מקלל לדיין שעושה כך אבל כשהבעל דין אומר אותה אלא שאינו יודע לאומרה היינו דקאמר דהוה פתח ליה ונמצאו דברי רבינו קיימים. ונ"ל להליץ בעד הטור דמה שאמר דהוה מקלל לדיינא דאמר מקבלין אתון חד סהדא הוא משום הטעם שכתב רבינו ז"ל הלואי שיודה ויאמר אמת העיד כלומר אולי הוא אומר שקר ומחמת אימת העד יודה וכשזה אומר לו מקבל אתה ע"א הוי כאילו אומר לו תחזיק בשקרך ולא תודה וזה ודאי אסור ללמד לו טענות של שקר וזיוף ולזה אמרו עשינו עצמנו כעורכי הדיינין. אבל כשהטענה נראית שהיא אמיתית והוא אינו יודע לאומרה אפילו שאינו יודע אותה כלל מצוה ללמדה ופתח פיך לאלם הוא זו היא כוונת הטור ז"ל וטעם רבינו נתבאר:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה