לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי אברהם די בוטון
פרק יז · הלכה א
כיצד מלקין את המחוייב מלקות כפי כחו כו'. בפרק אלו הן הלוקין (דף כ"ב) אמר שם במשנה כמה מלקין אותו ארבעים חסר אחת שנאמר במספר ארבעים מנין שהוא סמוך לארבעים ובגמ' מאי טעמא אי כתיב ארבעים במספר הוה אמינא ארבעים במניינא השתא דכתיב במספר ארבעים מנין שהוא סוכם את הארבעים ע"כ. ופירש רש"י ז"ל דמדלא כתיב ארבעים יכנו אלא במספר ארבעים שמעינן דהכי קאמר מנין הסוכם את הארבעים חשבון המשלים סכום של ארבעים שגורם לקרות אחריו ארבעים והיינו ל"ט ע"כ. ולפי זה נמצא דמה שמלקין ל"ט הוא מן התורה מדשני קרא ולא אמר ארבעים במספר והשתא יש לתמוה על רבינו איך כתב לפיכך אמרו חכמים שאפילו הבריא ביותר מכין אותו וכו' דלכאורה נראה דאינו אלא מן התורה כדפרישית ומאין לו זה ועוד מאין יצא לו מ"ש כמה מלקין את המחוייב כו' שנאמר כדי רשעתו במספר שהרי לא הוזכר בגמ' דרשה זאת. ונראה שהוא ז"ל מפרש משנתנו כך כמה מלקין אותו ארבעים חסר אחת וכ"ת מנין לך שמלקין ל"ט הא אין לך לשנות דברי הכתוב שאמר ארבעים דמשמע ארבעים בדוקא ולא פחות לז"א דמדכתב במספר ארבעים ולא ארבעים במספר משמע דהתירה תורה לתת פחות מארבעים לכל אחד ואחד כפי מה שיכול לסבול כפי האומד ויהיה סוכם את הארבעים כלומר שתכלית המנין יהיה ארבעים ולא יותר אבל אם היה אומר ארבעים במספר לא היינו אומדים כלל אלא לעולם היו מלקין ארבעים ולא פחות וא"כ כיון שהתורה נתנה רשות לחכמים ללקות כפי אומד דעתנו לזה ראו הם ז"ל שאפילו הבריא ביותר אין מכין לו אלא ל"ט מהטעם שכתב רבינו אע"פ שמדברי הכתוב לא משמע אלא שנותנין לו כפי מה שיכול לסבול כיון שזה היה יכול לסבול מדין תורה היה ראוי ללקות הארבעים שלימות אלא שחכמים ראו לעשות כן כדי שלא יוסיף מאחר שכבר נתנה התורה להם רשות לפחות כפי אומד דעתם וקצת סיוע על זה הפירוש שאמר שם בגמ' אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי כו' ואתו רבנן ובצרי חדא דלפי פירוש רש"י ז"ל לא בצרי חדא אלא שהם מפרשים הכתוב בענין שלא יהיו אלא ל"ט אע"פ שיש לדחוק ולתרץ זה מ"מ לפירוש רבינו מרווח יותר דבצרי חדא דמן התורה ראוי ללקותו מ' ולמדנו לפי זה הפירוש דמה שיצא לנו ענין האומד משום שנאמר כדי רשעתו במספר ולא אמר ארבעים במספר ולפי זה דברי רבינו עלו כהוגן וכך אני מבין מדבריו בפירוש המשנה שהוא מפרש המשנה והגמ' כך דלא כפירוש רש"י ז"ל. ומ"ש במשנה סמוך לארבעים שמורה פירוש רש"י ז"ל שהוא ל"ט פשוט הוא שהוא טעות וצ"ל סוכם את הארבעים דכן אמר בגמ' וכן משמע ומבואר בפירש"י ז"ל וכן בסמ"ג הביא לשון המשנה סוכם את הארבעים: