לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי אברהם די בוטון
פרק יא · הלכה ד
אחד דיני נפשות. תימה הוא בעיני מ"ש אלא שהמלקות בשלשה דהרי דיני ממונות נמי בשלשה וכי תימא שמה שאמר שהמלקות בג' ר"ל דבעינן שלשה מן התורה מה שאין כן בממונות דמן התורה בחד סגי כמ"ש בפ"ב וכמו שפירש דבריו בעל קרית ספר ג"ז אינו דהרי גזלות בעינן נמי שלשה מומחין מן התורה כמ"ש בפ"ה והיה לו לומר אלא שהגזלות והמלקות בשלשה והכא לא חש להזכיר גזלות דהרי כבר הזכירן בפ"ה מלקות נמי הרי כבר הזכירו שם באומרו מכות בשלשה. וי"ל דה"ק דיני מלקות כלומר הדינים של ענין המלקות אם הוא חייב מלקות אם לאו וקבלת העדות ושאר הדינים הצריכים בו שוים לדיני ממונות ודיני גזלות אלא שיש יתרון בדיני מלקיות שאפי' שדנו כבר ב"ד שחייב מלקות צריך עוד ב"ד של שלשה למלקות עצמו מה שאין כן בממונות וגזלות שאחר שדנו ב"ד שחייב לשלם אין צריך עוד ב"ד לפרעון הממון וזהו שכתב בראשונה דיני מלקיות ולבסוף כתב שהמלקות ולא כתב שדיני מלקיות בשלשה כמו שהתחיל אלא שדקדק רבינו במ"ש ושינה לשונו דלא ראי זה כראי זה כדפרישית:
ואין אחד מהן בשור הנסקל כו'. פרק אחד דיני ממונות (דף ל"ו) אמר ר' אבהו עשרה דברים יש בין דיני ממונות לדיני נפשות וכולן אינן נוהגין בשור הנסקל חוץ מעשרים ושלשה ופירש"י אינן נוהגין בדין שור הנסקל להיות שוה לדיני נפשות ע"כ: