לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי אברהם די בוטון
פרק י · הלכה ח
אמר אחד מן התלמידים וכו'. משנה פרק היו בודקין ומתבאר שם דאחד מן העדים אינו יכול לומר בדיני נפשות לא זכות ולא חובה ורבינו לא כתבו כאן ולא למטה בחילוק שבין דיני ממונות לדיני נפשות מפני שכבר כתבו בפרק ה' מהלכות עדות. ומה שכתב שמעינן לו ה"ה דעולה למנין וכמ"ש בנדון עצמו:
אפילו אמר הנדון וכו'. שם במשנה. ומה שאמר ועולה למנין קשה הוא בעיני דהא אמרינן בפלוני רבעני דאינו נאמן על עצמו משום דאדם קרוב אצל עצמו וה"ה לדין וכיון דהוא קרוב איך עולה למנין הרי כתב בפ"ה דמה שאנו מונין האב והבן בשנים הוא בשעת משא ומתן אבל לא בגמר דין דאין גמר דין בקרובים וה"נ קרוב הוא וצ"ע: