לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי אברהם די בוטון
פרק ז · הלכה ט
בד"א בגדול וכו'. שם מבואר בההוא עובדא דההוא ינוקא דתבעוהו לדינא קמיה דר"נ כו' ומשמע ליה דמה שאמר רבינו דבקטן סותר הוא אפילו שיפרש אין לי לא הנה ולא ביד אחרים דזיל בתר טעמא משום דלא ידע במילי דאבוה אמרו כן וזהו שהוצרך רבינו לומר בקטן או אמר לו אחד מורישך הפקיד וכו' אע"ג דכבר אשמעינן אפי' בגדול דהיכא דהיה דסקיא של אביו מופקדת ביד אחרים דמביא וסותר דהיינו הך דהכא לאשמועינן דאפי' שיפרש ויאמר אין לי לא הנה ולא ביד אחרים מביא וסותר כדכתיבנא ומה שאמר רבינו דאפי' שבא לדון אחר שהגדיל כיון שהיה קטן בשעת מעשה קטן איקרי כן כתב הטור בשמו של הרמ"ה בסי' כ"ב והרא"ש ז"ל חולק עליו בפסקיו: