לחם משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה א
עד אימתי יושבין וכו'. פ"ק דשבת (דף י') עד אימתי יושבין בדין אמר רב ששת עד זמן סעודה ושם פירשו ששעה ששית היא זמן סעודת ת"ח. ומ"ש סוף שעה ששית לא ידעתי מאין לו זה ולא היה לו לומר אלא תחלת שעה ששית וכבר תמה על זה הרב מהר"י קארו נר"ו בסימן ה' והניח הדבר בצ"ע:
אבל ב"ד הגדול וכו'. פ' אלו הן הנחנקין (דף פ"א:) תניא אמר ר' יוסי וכו' ואם לאו אלו ואלו באין ללשכת הגזית ששם יושבים מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים ובשבתות ובימים טובים יושבים בחיל ע"כ ופירוש חיל הוא מקום אחר כדאמרינן בפ"ק דכלים הר הבית מקודש ממנו וכו' החיל מקודש ממנו וכו' עזרת נשים מקודש ממנו כו' כלומר דשלשה מקומות היו אחד חיל ואחד הר הבית ואחד עזרת נשים וכמפורש בערוך בערך חיל והשתא קשה בדברי רבינו איך כתב שהיו יושבין בבית המדרש של הר הבית. ונראה דכתב כן מפני מה שכתוב בתוס' דסנהדרין פ"ז בשבתות וימים טובים לא היו נכנסים אלא לבית המקדש של הר הבית ע"כ. והכי איתא בירושלמי סוף פ"ק דסנהדרין וא"ת אם דעת רבינו לסמוך על התוספתא וירושלמי היה לו לכתוב שאחד מבתי דינין של כ"ג היו יושבין בחיל ואחד בהר הבית שכן כתוב שם בתוספתא ובירושלמי ודלא כגמ' דידן שכתב שאחד בהר הבית ואחד בעזרה ואמאי פסק רבינו כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא וי"ל דראה לסמוך על גמ' דידן בהא דאחד מבתי דינין היה יושב בפתח העזרה מפני דאיתא הכי במתניתין פרק אלו הן הנחנקין (דף פ"ז) אבל בהא דיושבין בבית המדרש סמך אגמרא ותוספות דהוו תרי לגבי גמרא דידן: