לחם משנה על משנה תורה, הלכות נחלות· רבי אברהם די בוטון
פרק ד · הלכה ו
מי שהיתה לו שפחה וכו'. בלשון ההלכות שהביא הרב המגיד ז"ל הקשה החכם מהרר"י ן' לב ז"ל בפסקי אביו ז"ל הראשונים (דף מ') על מאי דקאמר ולענין ממונא נקטינן לקולא ולא ירית ליה ואמאי הא הגאון נראה לכאורה דאיירי דלית ליה אלא האי בן לחוד שכן כתב בתחילת דבריו ולית ליה אלא האי דאתייליד מן השפחה וכו' וא"כ הוי דומה לספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי מת שנתבאר בפ' שלאחר זה שחולקים וא"כ היה מן הראוי שיאמר הגאון שיחלקו בן השפחה עם האח היורש או עם הקרובים ותירץ ע"צ הדוחק דאיירי דיש לו בנים דהבנים הם ודאים וזה בן השפחה הוא ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי ודמי למאי דאמרינן בההיא סוגיא ספק ובני יבם שבאו לחלוק וכו' שנתבאר בפ' שלאחר זה שאין ספק מוציא מידי ול"נ לתרץ דמ"מ אין ספק זה שקול כההוא דספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא דחולקים אבל הכא כיון שראינו שהוא בן השפחה איתרע חזקתיה ומיקרי ודאי לגבי שאר יורשים כנ"ל והרב מהר"י ן' לב ז"ל בפסקיו חלק ג' שאלה מ"ח תמה על רבינו ז"ל כאן למה לא הביא סברת רב נטרונאי שחלק בין שפחתו לשפחת אחרים ונראה דסמך על מ"ש בפרק עשירי מהלכות גירושין דשם ביאר הדברים. ועוד האריך הרב מהר"י ן' לב ז"ל יע"ש. ועל מ"ש הרב המגיד ז"ל דאוקי חזקה דכשרות בהדי חזקה דשפחות ונשאר דין מגו קשה למה לי נוהג מנהג בנים או שיאמר בני הוא ממשוחררת אפי' בדרך סתם שלא אמר כלום ליהני משום דאוקי חזקה בהדי חזקה. וי"ל דלא מהני חזקה דכשרות אלא כשאמר בפירוש בני הוא דאז מוכיח שהוא אדם כשר. אבל קשה למה אינו נושא בת ישראל יהא נאמן לומר שהוא בני לישא בת ישראל משום האי מגו שיכול לשחררו ואמאי מהימנת ליה גבי ממון דבידו ליתנו במתנה שחרור נמי בידו לשחררו ולהתירו בבת ישראל. עוד כתב ה"ה ז"ל שמא יקשה וכו'. קשה טובא דברי רבינו בהלכות עבדים שכתב שם אע"פ שאמר צאי בה לחירות ונתקדשה בו אין בלשון הזה וכו' מדקאמר אע"פ וכו' משמע דכ"ש אם אמר התקדשי לבד דאינה מקודשת ולא משוחררת ואם האמת כן לפי מ"ש ה"ה ז"ל כאן וכן נראה בפרק השולח דהיכא דאמר התקדשי בו ודאי דאמרינן דכבר שחררה דחזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות כיון שהוא רוצה אותה דרך אישות. ואולי יש לומר דמאי דקאמר אע"פ ה"ק שאמר לה צאי בה לחירות והוה אמינא שתצא קמ"ל שלא תצא כיון דלא שחררה קודם אבל אמר התקדשי ודאי דמהני דודאי שחררה קודם והאי אע"פ אין בו לא מבעיא אלא הוי כמו ואע"ג: