לחם משנה על משנה תורה, הלכות נחלות· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה ב
הניח להם פרה מושכרת וכו'. קשה אמאי בפרה מושכרת נוטל פי שנים ומשמע פרה מושכרת עד זמן פלוני כדפירש רשב"ם בערכין כשהקשו והא איכא שכרה ותירצו שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ומהאי טעמא חשיב ליה עני וא"כ ראוי הוא ולא היה לו לבכור ליטול פי שנים. וי"ל דאנן דקי"ל דשכירות ישנה מתחלה ועד סוף וכן פסק רבינו ז"ל בהל' אישות פ"ה. אי נמי כיון דשכרה בחיי אביו לא מיקרי ראוי ומ"מ עני חשבינן ליה בערכין כיון דעדיין לא בא לידו והראשון עיקר: