לחם משנה על משנה תורה, הלכות נחלות· רבי אברהם די בוטון
פרק ב · הלכה ח
אין הבכור נוטל פי שנים וכו'. כתב ה"ה ז"ל זה מפורש בפ' יש נוחלין וכו'. קשה למה קאמר דטעמא דלא קאי במסקנא דהא דחו שם בגמ' הך טעמא דאמר רבא אמר קרא לו משפט הבכורה לו ולא לה ולא קאי במסקנא הך טעמא ואע"ג דמ"ש ומסקנא י"ל דלא קאי לענין הדין מ"מ לא היה לו לכתוב טעמא דליתיה במסקנא ואולי דהוא מפרש דבמסקנא נמי איתא להך טעמא כדי לתרץ דהני קראי דלעיל למאי צריכי והתוספות אמרו שם דלדרשה אחריתי אתי אבל ה"ה ז"ל מפרש דלעולם צריך קרא דלעיל דאי לאו ההוא קרא דאביי לא הוה דרשינן דרשה דכמשפט הבכורה לאיש וכו' דקרא דלו משמע דקאי אבן ולא קאי אאב אבל השתא דדרשינן לו ולא לה ואית לן גילוי דרשינן הך דרשה ולא מקשינן הני מילי בחור שנשא אלמנה וכו' ותרווייהו אתו להך דרשה: