אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נחלות· רבי אברהם די בוטון

פרק א · הלכה ט

הלכה ח

כשהיא חרשת אפי' נתפקחה. קשה דבפרק כ"ב מהלכות אישות כתב רבינו ז"ל אבל הפקח שנשא חרשת אם מתה לא יירשנה וכתב שם ה"ה ז"ל זה למד רבינו ז"ל ממה שאמרו שאין לה כתובה כנזכר פרק י"א וכשם שאין לה כתובה ממנו כך אינו יורשה והשתא עם מ"ש רבינו ז"ל כאן אי אפשר לטעם זה דהא כתב כאן דאפי' נתפקחה אינו יורשה והא ודאי יש לה כתובה וכמ"ש רבינו ז"ל שם ואם כנס החרשת ונתפקחה יש לה כתובה ותנאי כתובה וכתובתה מאה ואע"ג דכתב ה"ה ז"ל שם דפירוש דברי רבינו ז"ל דרוצה לקיימה דוחק לומר דהכא איירי באינו רוצה לקיימה דסתמא קאמר הכא וצ"ע:

ומי שנתגרשה ספק גירושין וכו'. כתב ה"ה ז"ל כשהקשה להר"א ונמצא הקושיא ראיה וכו'. יש מי שהקשה דנהי דאינה קושיא אבל ראיה ליתא דשאני התם דאמר דהוי כאשת איש לכל דבר משום דהוי ספק קדושין ולא היה לנו לומר שתירש דאוקמה אחזקתה דא"כ אי הוי ספק קדושין כמו שהוא ז"ל בעצמו הקשה אחרי כן תדע לך וכו' אבל הכא בספק גירושין לעולם אמרינן דיורשה וא"כ אין זה ראיה. וי"ל דה"ה ז"ל לדבריו של הר"א ז"ל קאמר דאינו מחלק בין קדושין לגירושין דאם היה מחלק היאך היה עולה בדעתו שיירשנה כמו שהקשה לו אחר כן ותדע לך שהרי בספק וכו'. ולכן לדבריו שהנושאים שוים הקושיא היא ראיה. ובדברי הירושלמי איכא למידק למה אמר ר' אלעזר לירושה ולא אמר אפי' להפרת נדריה שהוא חדוש יותר דהא בירושה איכא למימר מה שאין כן בהפרה. וי"ל דבבחינה אחרת הוי רבותא טפי ירושה דהוי ממון ואוקי ממונא בחזקתיה לכך אמר דיורשה דהא מצינו לפעמים דבממונא צריך כח יותר דאין הולכים בממון אחר הרוב ובדיני נפשות הולכים אחר הרוב:

ומי שנתגרשה וכו'. הר"א השיג על רבינו ז"ל מהירושלמי ואע"ג דהירושלמי פליג על גמ' דידן בודאי דהא הירושלמי קאמר אפי' בספק גירושין אינו יורשה ומגמ' דידן בפרק האיש מקדש מוכח דספק גירושין יורשה וכמ"ש ה"ה ז"ל מ"מ כוונת הר"א ז"ל דנהי דבספק גירושין לא נקטינן כירושלמי דגמ' דידן פליג עליה בהא אבל בספק קדושין דלא פליג בגמ' דידן אמאי לא נקטינן כירושלמי דאינו יורשה:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נחלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה