אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבי אברהם די בוטון

פרק ט · הלכה ז

פרק ט

היו שנים רודפים אחר אחד. כתב הרב"י בח"מ סי' ת' דהך חלוקה דמתני' ע"כ צריך לאוקומה בשעדים מעידים שאחד מהם נגחו דאל"כ לא הוה ליה למיתני אם שניהם מאיש אחד חייבים ע"כ. משמע דהוכרח רבינו ז"ל לפרש מתני' בהכי ולכך כתב שיש עדים שאחד מהם נגח ותימה לדעת רבינו ז"ל דסובר בפ' זה דכשיש עדים שאחד מהם נגח ואחד אומר המועד הזיק והמזיק אומר תם הזיק דלא מקרי טענו חיטים והודה לו בשעורים ואם לא יביא ראיה יטול כמ"ש מזיק כיון דיש עדים שנגח אחד מהם וכדכתב ה"ה לדעתו ז"ל א"כ כל הני פירכי דפריך גמ' בסוף המניח ממתני' הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק ומותיב תיובתא דרבה בר נתן דאמר טענו חיטים והודה לו בשעורים פטור מאי קושיא נוקמה כולה מתניתין דומיא דרישא שהעדים מעידים שנגח אחד מהם ואין יודעים אי זה הוא וכן בנזוקין שנים ומזיקין שנים והעדים מעידין שהזיקו שניהם לשניהם אבל אינם יודעים אם גדול לגדול וקטן לקטן או איפכא וכן בתם ומועד שהזיקו ויודעים ששניהם הזיקו אבל אינם יודעים מי למי ובכי הא ניחא כולה מתני' דאין זה טענו חיטים והודה לו בשעורים ושקיל כדאמר מזיק כיון דיש עדים שנגח ובברייתא דה"ז משתלם לקטן מן הגדול ולגדול מן הקטן לא הוה צריך לאוקומי בתפס אלא אפילו דלא תפס גובה כדאמר מזיק כדכתיבנא וצריך עיון:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזקי ממון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה