אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבי אברהם די בוטון

פרק ג · הלכה ח

הלכה ד

סל שיש בו לחם וכו'. בפ' כיצד הרגל מקשינן להך עובדא ופת הוא אורחיה ורמינהי אכלה פת ותבשיל משלם חצי נזק מאי לאו בבהמה לא בחיה חיה בשר אורחיה הוא דמטוי ואי בעית אימא בטביא ואיבעית אימא לעולם בבהמה ובפתורא ע"כ. וכתב הטור ז"ל בסימן שס"ה אכלה פת הוי אורחיה אבל חיה לאו אורחה לא בפת ולא בתבשיל ע"כ. משמע דבבשר הוי אורחיה בחיה וקשה דלמה לא כתב דצלויה אינו אורחיה וכן צבי אין דרכו בבשר וכדאמרו בגמרא, ואולי שהוא מפרש דכשאמר ואי בעית אימא בבהמה ובפתורא הדר מההיא וס"ל כדמעיקרא דכל בשר הוי אורחיה בחיה אבל תבשיל ופת אינו אורחיה בחיה מדלא מתמה בגמרא אלא אבשר לחודיה וכיון שכן פסק כלישנא בתרא דאין לחלק בבשר בחיה דכל חיה הוי אורחיה בכל בשר ובבהמה כתב דאין אורחיה בבשר ותבשיל משום דללישנא בתרא דמוקי לה בבהמה הרי בשר ותבשיל לאו אורחה בבהמה ואפילו לישנא קמא לא פליג אהא עם לישנא בתרא אלא דמאי דמוקי לה בחיה משום קושיא דפת ומ"מ היה לו לטור לכתוב דאם לקחה הבהמה הפת מהשלחן דהוי שינוי ורבינו ז"ל לא חילק כלל בין בהמה לחיה ולא הזכיר דין תבשיל ולא ידעתי למה:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזקי ממון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה