לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבי אברהם די בוטון
פרק ב · הלכה יח
בד"א כששמר בעל הגחלת וכו'. כתב ה"ה ויש בה פירוש אחר וגורסין וליחייב בעל הגחלת משמע דאית ליה דרבינו לא גריס נמי אלא וליחייב בעל הגחלת וקשה עליו דא"כ למה חייב לבעל הכלב על מקום החררה אלא ודאי דגורס נמי ולכך קאמר דראוי לחייב לבעל הכלב על אכילת החררה ועל מקומה אשר בה הגחלת וכ"כ הרב כ"מ בכ"מ ובב"י סי' שצ"ב: