לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי אברהם די בוטון
פרק ח · הלכה טו
האיש שנדר בנזיר וכו'. פרק ד' דנזיר אמרו במשנה (דף ל') האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת (על נזירות אביה) כיצד מי שהיה הוא ואביו נזירים והפריש אביו מעות לנזירותו ומת רבי יוסי אומר הרי אלו יפלו לנדבה ואיזהו שמגלח על נזירות אביו הרי שהיה אביו נזיר והיו לו מעות סתומים ומת ואמר הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא זהו שמגלח על נזירות אביו, זו היא גירסת התוספות ז"ל במתני' ובכהאי גוונא גרסינן בברייתא בגמרא והיא גרסת רבינו ז"ל ומפרש ז"ל כפירוש התוספות דכי פשטינן בגמרין פשטינן דארישא פליג ומה שאמרו זהו שמגלח על נזירות אביו ר"ל דעל זה ג"כ הוא מגלח על נזירותו ודלא כפירוש רש"י דעל זה מגלח ולמעוטי דינא דרישא אבל התוספות ז"ל אין דעתם כן אלא זהו שמגלח ר"ל אף זה מגלח וזהו פירוש רבינו ז"ל, והרב בכ"מ הביא גירסת רש"י ז"ל במשנה וגירסת התוספות ז"ל בגמרא: