לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי אברהם די בוטון
פרק ח · הלכה ב
ואח״כ שלמים ואח״כ מגלח. במשנה פ' ג' מינים (נזיר דף מ"ה) אמרו תגלחת הטהרה כיצד היה מביא שלש בהמות חטאת עולה ושלמים ושוחט את השלמים (ואחר כך) מגלח עליהם דברי רבי יהודה ר״א אומר וכו' והרב בעל כסף משנה ז״ל הקשה דרבינו ז״ל פסק דלא כמאן והרחיב דעתו בתירוץ הקושיא הזאת. ונ״ל דרבינו ז״ל פסק כר' יהודה משום דבברייתא אמרו וגלח הנזיר פתח אהל מועד וכו' בשלמים הכתוב מדבר והיינו כר' יהודה והוא מפרש דמתני' הכי קאמר מביא שלש בהמות וזה סדרן חטאת תחילה ואחר כך עולה ואחר כך שלמים ואחר שישחוט את השלמים יגלח כלומר אחר ששחט כולם. וכ״ת אם כן למה אמרו שוחט את השלמים לימא ואחר כך יגלח וי״ל דמתני' אשמעינן מאי דאמרינן בברייתא דגילוח אחר שלמים קאמר קרא דהכי דייק קרא וגלח הנזיר פתח אהל מועד כו' ר״א אומר הגילוח לא יהיה אחר השלמים אלא אחר חטאת לבד וטעמא מפני שהחטאת יש לו מעלה שהוא קודם בכל מקום וכיון שיש לו מעלה זו ראוי שיגלח עליו ולפי פירוש זה של רבינו ניחא מה שהקשו התוספות ז״ל דכיון דרבי יהודה סובר דהשלמים שוחט תחילה למה הקדים חטאת לעולה ושלמים והזכיר בלשונו חטאת תחילה ואחר כך עולה ואחר כך שלמים לפירוש רבינו ז״ל כן הוא דחטאת הוי תחילה ואחר כך עולה ואחר כך שלמים. כך נ״ל פירוש דברי רבינו ז״ל: