לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי אברהם די בוטון
פרק ו · הלכה ח
מי שנדר והוא בבית הקברות וכו'. ולוקה על שהייתו שם וכו'. קשה על דברי רבינו דמשמע דאם התרו לו אל תשהא שם כדכתב הרב"י ז"ל לוקה ואמאי דילמא לא גמירי שהייה במלקות דר"ל לפי פירושו דאפי' שהה אינו חייב מלקות דהכי מפרש הוא בגמרא כנראה מהדין שהזכיר בסמוך וכמ"ש הרב בעל כ"מ ז"ל ועוד דא"כ אמאי לא אוקימו בגמרא בכה"ג דאמרו לו למי שנזר בבית הקברות צא משם ושהה וקא מבעיא לן אי מהני שהייה להלקותו או דילמא לא גמירי שהייה אבראי ואפי' שהה שם אינו לוקה וכל שאר הקושיות שהקשה הרב בעל כ"מ ג"כ קושיות עצומות הן אלא שבהגהתו שהגיה לשון רבינו ז"ל (רצה) ליישב ומ"מ קשה מ"ש: