אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי אברהם די בוטון

פרק ה · הלכה יט

הלכה טז

נכנס לאהל המת או לבית הקברות בשגגה וכו'. קשה דבפרק מי שאמר (נזיר דף י"ז) בעי רבא נזיר והוא בבית הקברות מהו בעי שהייה למלקות או לא. ואמרו שם כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע מעליו מעזיבה כי גמירי שהייה בבית המקדש אבל אבראי לא או דלמא לא שנא תיקו ע״כ. וכפי הנראה לקמן בפרק ששי שכתב רבינו ז״ל נכנס לשם בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע עליו את המעזיבה ונטמא אף על פי ששהא שם אינו לוקה משמע דמפרש לה כדברי הרב בעל כסף משנה ז״ל דמבעיא ליה אי בעינן שהייה או דילמא אפילו דאיכא שהייה אינו חייב דאין ענין שהייה לכאן ולכך פסקה לקולא דאינו לוקה ואם כן הכא נמי הוה ליה למימר דאינו לוקה דדילמא לא ילפינן ממקדש דכי גמיר שהייה דוקא במקדש גמירי ולכך מן הראוי היה לו לומר דאינו לוקה ואף על גב דיש לחלק בין הכא להתם דהכא סוף סוף נכנס בבית הקברות באיסור אף על פי שהיה בשגגה מה שאין כן שם שלא נכנס מדעתו אלא חבירו פרע את המעזיבה בע״כ כדפירשו התוספות ז״ל והכריחו כן מפ״ב דשבועות מכל מקום סוף סוף מהיכא קא ילפת שהייה מהתם ילפת אם כן בעיא אכתי איתא והיה לו לפסוק לקולא, ואולי סובר רבינו ז״ל דהיכא דנכנס באיסור כה״ג ודאי דשהייה מחייבו ולא אמרו בגמרא אי גמירי שהייה הוי במקדש דוקא אלא כשהיה באונס דפרע חבירו בעל כרחו את המעזיבה דהתם אמרינן דוקא במקדש גמירי אף על פי שהוא נגד הסברא כיון שהיה באונס אבל בעלמא אין לחייבו בעבור השהייה אבל הכא דנכנס בשגגה והתרו בו סברא הוא דשהייה מחייבו וזה דוחק:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה