אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי אברהם די בוטון

פרק ב · הלכה ב

פרק ב

ואם אחר שנגנבה או שאבדה או שמתה וכו' אינו נזיר שזה נזר בטעות וכו'. משמע דאינו נזיר כלל אפילו בלי שאלה לחכם משום דהוי כנדרי טעות אבל בתוס' ז"ל פירשו שם דאינו נזיר אם יתיר לו החכם. וא"ת לדעת רבינו ז"ל שמשמע שנדר על דעת שיביאם שלא הזכיר כן בפירוש ואעפ"כ אמר דלא הוי נדר כלל אמאי הא אינו מוטעה בעיקר הנדר ובפ"ח מהלכות נדרים במי שראה אנשים מרחוק וכו' ואמר להן הרי הן עליכם קרבן כיון שקרב אליהם והביט והרי הן אביו ואחיו הרי אלו מותרין וכתב שם הרב ב"י ז"ל טעמא בשם הר"ן ז"ל דטעמא שהוא מוטעה בעיקר הנדר שלא היה דעתו מעולם על אביו וכל שיש בעיקר הנדר טעות אין פיו ולבו שוים ובטל מעצמו ומשום הכי בקונם אשתי בעינן שיאמר בפירוש שגנבה את כיסי דאי לא אף על פי שהיה בדעתו בשביל כך מ"מ כיון דלהדיר את אשתו נתכוון ליכא טעות בעיקר הנדר וכו' ע"כ. א"כ הכא נמי כיון דלהזיר את עצמו נתכוון אע"פ שהיה בדעתו שהיו הבהמות קיימין אין זה מוטעה בעיקר הנדר. ונראה לי דרבינו ז"ל לית ליה התם טעמא דהר"ן ז"ל אלא טעמא משום דהוי כאילו פירש בהדיא שלא אסר עליהם וכן כתב שם הוא ז"ל הרי זה כמו שפירש שהדבר מוכיח שלא אסר עליהם וכו' וא"כ הוי דומיא דגנבה את כיסי דגם כאן הוי פירש בהדיא כמו התם וכן הכא איירי באופן שהדבר מוכיח שנדר על דעת כן וכיון דאיכא הוכחה הוי כאילו פירש והוי נדרי טעות וזה דלא כהרב ב"י ז"ל דמשמע מדבריו דאית ליה לרבינו ז"ל טעמא דהר"ן ז"ל ואין לשונו אשר שם והענין אשר כאן מוכיח כן כדכתיבנא. וא"ת לדעת רבינו ז"ל דאינו נזיר הוי דשאלה לא בעי א"כ נימא דהרי זה נזיר דרישא איירי בלא שאלה אבל אם בא לישאל לחכם מתירין לו בשביל כך ולפ"ז מתני' אתי אפילו כר' אליעזר דאמר פותחין בנולד ואמאי קאמר בגמרא דשטפוה רבנן לר' אליעזר. והיה נראה לתרץ לזה דע"כ רישא אפילו בשאלת חכם דהא הביא טעות של נחום המדי דאי ברישא בהיתר חכם סגי שפיר התיר נחום המדי אלא ודאי דהיתר חכם לא סגי דאין פותחין בנולד. ראיתי לרבינו ז"ל בפירוש המשנה שכתב והטעות שטעה נחום המדי מבואר כי באומרו התירם אינו ר"ל התיר נדרם אבל ר"ל שהוא התיר להם שתיית היין וכו' אבל אם התיר להם נדרם אין מחלוקת שזה מותר ומאמר חכמים כשחרב בית המקדש אינו נזיר שמורה בלי ספק שהוא אינו צריך הפרה לפי שלא חל עליו הנזירות נמשכו בזה המאמר אחר דעת ר' אליעזר ר"ל אינו צריך הפרה כו' ואמרינן בגמרא שטפוה רבנן לר' אליעזר ואוקמוה בשיטתייהו דתנן פותחין בנולד והלכה כחכמים ומכאן יתבאר שענין מאמר ר' אליעזר פותחין בנולד ר"ל אין צריך הפרה וכו' ע"כ. נראה שמפרש שנחום המדי לא התירם היתר חכם וגם מפרש אוקמוה בשיטתייהו הפך מדברי רש"י ז"ל שרבנן לקחו דברי ר' אליעזר לעצמן וסברי כמותו דפותחין בנולד כלומר בלא הפרה ומפני כן אמרו כל שנזר אחר שחרב אינו נזיר אבל קודם שחרב הוי נזיר. וזה מתמיה מאד שנולד הוי אפילו שהיה אחר הנדר וכדאמרינן בפרק פותחין שנדר מפלוני ואח"כ נעשה סופר וא"כ אפילו נזר עד שלא חרב בית המקדש לא הוי נזיר. ובאמת שפירוש זה אשר פירש בפירוש המשנה הוא דחוק מאד מדוחקים אחרים זולת זה ובודאי דכאן בחיבורו לית ליה ההוא פירושא דאם כן מתניתין הוי כר' אליעזר ולכך אינו נזיר וכיון דלא קי"ל כר' אליעזר דפותחין בנולד אמאי פסק כמתני' אלא ודאי דאית ליה כפי' רש"י ומה שפירש בפירוש המשנה צ"ע שדבריו מתמיהין:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה