אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי אברהם די בוטון

פרק א · הלכה י

הלכה ו

אבל האומר הריני נזיר מן הגרוגרות וכו'. ברפ"ב דנזיר (דף ט') איפליגו ב"ש וב"ה ב"ה אומרים אינו נזיר א"ר יהודה אף כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא באומר הרי הן עלי קרבן ע"כ. ובגמ' אמרו מתני' דלא כי האי תנא דתניא ר' נתן אומר ב"ש אומרים נדור ונזיר וב"ה אומרים נדור ואינו נזיר משמע דסתם מתני' אית ליה אינו נדור ואינו נזיר ולהכי השיג הראב"ד ז"ל על רבינו ז"ל היכי שביק סתם מתני'. והרב"י תירץ דהיה גורס מתני' כר' נתן ומלבד שהוא דוחק לשנות הגירסא יש לתמוה עליו דאיך אפשר לומר דב"ה נדור ואינו נזיר קאמר כיון דבסיפא אמר ר' יהודה אף כשאמרו ב"ש לא אמרו אלא באומר וכו' כלומר דאית לנו נדור ואינו נזיר ואי ב"ה אית להו הכי במאי פליגי בשלמא אי אית להו אינו נדור ואינו נזיר פליגי בנדור דלב"ה אינו נדור ולב"ש נדור אבל אי לא אמרת כן במאי פליגי ודוחק לומר דאית ליה לר' יהודה דלא פליגי דודאי לא משמע הכי אלא דאית ליה דלא פליגי כולי האי. ונראה לי דטעמו של רבינו ז"ל הוא משום דבגמרא אמרו לעיל מהא ב"ש לטעמייהו דאמרי אין שאלה וכו' וב"ה סברי כר"ש והוצרך לומר כן כדכתבו בתוס' ז"ל שם דאי לא ס"ל כר"ש היל"ל נדור ואינו נזיר לפחות וכיון דאמרי אינו נדור ואינו נזיר אית להו כר"ש שלא התנדב כדרך המתנדבים ורבינו ז"ל פסק כרבנן בפ"ז מה' מעשה הקרבנות ולהכי פסק דהוי נדור ואינו נזיר וטעמו של הראב"ד ז"ל הוי דמאי דאמרו בגמ' הכי הוי מקמי דליתי ר' יוחנן אבל ר' יוחנן אמר בתר הכי אפילו תימא דברי הכל באומר אילו הייתי יודע וכו' וקי"ל כוותיה כדפסק שם רבינו ז"ל בהל' מעשה הקרבנות א"כ אתו ב"ה דאמרי אינו נדור ואינו נזיר אפילו כרבנן ורבינו ז"ל סובר דלא אמר ר' יוחנן הכי אלא משום דאית ליה כסתם מתני' דב"ה סברי אינו נדור ואינו נזיר אבל אי הוו סברי נדור ואינו נזיר ע"כ לא אתי אלא כר"ש דאי הוו סבירא להו כרבנן והתם איירי באומר אילו הייתי יודע כו' הכא אע"ג דלא אמר אילו הייתי יודע כי התם לא אהנו דבריו לגמרי כי התם אלא לפחות ליהוי נדור ואינו נזיר אלא ע"כ סברי כר"ש ולכך פסק דלא כוותייהו. זה נ"ל לתת קצת טעם לרבינו ולהראב"ד ז"ל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה