אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי אברהם די בוטון

פרק יא · הלכה יא

הלכה ח

נערה ארוסה שנדרה ושמע אביה ולא שמע ארוסה כו'. מ"ש רבינו ז"ל ולא שמע ארוסה הוא משום דרבינו איירי בנתגרשה וכיון דמספקא לן אי גירושין כהקמה לכן צ"ל ע"כ שלא שמע דאי שמע אי גירושין כהקמה הרי כשגירש הקים ואין ארוסה אחרון יכול להפר ופשוט הוא זה וכמו שאמרו שם בגמ' גם הטור ז"ל בסימן רל"ב חילק בין מיתה לגירושין כמ"ש הרב כ"מ ז"ל והטור ז"ל כתב בשם רבינו ז"ל דאית ליה דהיכא שמת הארוס אין הארוס אחרון יכול להפר אלא נדרים שלא שמע ארוס ראשון וכתב הרב כ"מ ז"ל דנפקא ליה לטור ז"ל הא ממאי דכתב רבינו ז"ל כאן שסבור הוא בדעתו ז"ל שאין מחלק בין מיתה לגירושין, ובאמת דבר תימה לומר כן דכיון דהטור עצמו מחלק בכך כמ"ש שם בהדיא למה סבור בדעת רבינו ז"ל שאינו מחלק כן ומה גם בהיות הדבר מבואר בגמרא, ולכך נ"ל לומר דהטור לא דקדק מכאן כלל דרבינו ז"ל איירי כאן בגירושין ומפני כן כאן הצריך שלא שמע וכן למטה שכתב נערה המאורסה שנדרה ולא שמע אביה ולא שמע ארוסה וכו' הואיל ולא שמע אותה הארוס הראשון לא תלה רבינו הטעם שם בלא שמע ארוס הראשון אלא מפני דאיירי בגירושין אבל מה שדקדק רבינו ז"ל דהוא משום שכתב רבינו ז"ל גבי נערה מאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו והפר לה ומת הארוס קודם שישמע ונתארסה בו ביום כו' ונדרה בפני ארוס הראשון שמת קודם שישמע משמע ליה לטור ז"ל מדכתב בסוף דבריו שמת קודם שישמע משמע דטעמא תלוי בכך ומפני כן ארוס אחרון מפר דאי לא אמאי תלי טעמא בכך אי לומר דאין האב מפר הנדרים ששמע הארוס זה אי אפשר דבהדיא כתב לקמן שמע אביה ושמע הארוס ושתק דהאב יכול להפר אלא בא לומר דאין ארוס אחרון יכול להפר אלא מפני שלא שמע ארוס ראשון ואע"ג דברייתא נקט האי דינא הכי דמת הארוס ולא הספיק לשמוע וכמו שאמרו שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע סבור הטור דברייתא אורחא דמילתא נקט וכדכתב הרב כ"מ ז"ל דמשום דלא שמע לה הפר אבל רבינו ז"ל שכתב שמת קודם שישמע בסוף דבריו משמע ליה לטור ז"ל דדעת רבינו ז"ל הוא דבהכי תלי הפרת ארוס אחרון ואע"ג דגבי גירשה הארוס אחר ששמע כתב רבינו הרי זה ספק אם הגירושין כשתיקה ויפר האב עם הבעל האחרון שיארס בו ביום א"כ משמע דאע"ג דשמע הארוס יפר ארוס אחרון סבור הטור ז"ל דדעת רבינו ז"ל הוא לחלק בין גירושין למיתה דבגירושין שכבר סלק כחו ודאי דהארוס אחרון מפר שהוא נכנס במקומו אבל כשמת שלא סלק ארוס ראשון כחו אין כח לאחרון להפר דאינו יורש לראשון דאינו כמו הגירושין דהראשון כבר סלק כחו ונותנו לאחרון. זה נראה לתת קצת טעם לטור ז"ל למה שהבין בדברי רבינו ז"ל דאי כמ"ש הב"י ז"ל בכוונתו א"כ נשוי ליה טועה בדבר דלא טעו בזה דרדקי דבי רב, אבל במ"ש הוא קצת טעם לדברי הטור ורבינו ז"ל שכתב שמת קודם שישמע נראה ודאי דאין טעמו כמו שהבין הטור ז"ל דהיכא דשמע ארוס ראשון אינו מפר ארוס אחרון אלא לרבותא קאמר הכי אע"פ שלא שמע ארוס ראשון והפר האב ונמצא דחלק הארוס הוא קלוש מאד דהרי הוא לא שמע בחייו והאב בהפרתו קלש ליה טובא ואינו כדאי להורישו לאביו ולארוס אחרון קמ"ל דמפר. ומ"ש שמת קודם שישמע ה"ק אע"פ שמת קודם שישמע וכ"ש כשמת אחר שמועה, ומ"ש כאן הרב בעל כ"מ ז"ל בתוך דבריו ורבינו ז"ל לא נקטה בשמע אב כדי לאשמועינן רבותא דאפילו נתגרשה וכו' ט"ס יש כאן בודאי דדברים אלו לא יפלו אלא על החלוקה האחרת שכתב רבינו ז"ל לקמיה שנדרה ולא שמע אביה ולא בעלה דהתם נקטיה בלא שמע משום הך טעמא אבל הך חלוקה דאיירינן השתא בשמע היא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה