לחם משנה על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי אברהם די בוטון
פרק ח · הלכה ה
מי שנדר או נשבע וכו' עד ויתיר נדרו וכו'. אין לפרש דע״פ זה מתירין נדרו כדמשמע ריהוט לשונו דהא קי״ל אין פותחין בנולד כחכמים דרפ״ט דנדרים (דף ס"ד) ואין לומר דאית ליה לרבינו ז״ל דמאי דפליגי רבנן עליה דר' אליעזר הוא דלר״א בלא שאלה לחכם מותר ולרבנן בעי שאלה לחכם אבל לעולם דע״פ זה מתירין דבהדיא כתב רבינו ז״ל בפ״י מהל' שבועות אין פותחין בנולד כיצד נשבע שלא יהנה וכו' אין מתירין לו הואיל ועדיין לא ניחם וכו' אלא מ״ש רבינו ז״ל כאן שיתיר נדרו הוא ע״פ חרטתו ולא מפני הנולד אם נהפכה דעתו מעצמו מפני הנולד מתירין לו וכמו שכתב בפ״ה מהל' שבועות וזהו שכתב כאן כמו שביארנו לרמוז על הפרק ההוא. מיהו בפירוש המשנה נראה מדברי רבינו ז״ל שסובר דר״א דאית ליה דפותחין בנולד בלי שום היתר כלל שכן כתב בנזיר בפ' ב״ש (נזיר דף ל"ב:) בהדיא ובהלכות נזירות התעוררתי על זה וכאן בפ' פותחין כתב דמ״ש ר״א ופותחין לאדם בכבוד אביו ובכבוד אמו הוי דאפילו בלא שאלה מותר ונתלה במ״ש רבא בגמרא א״כ אין נדרים נשאלין לחכם ורש״י ז״ל פי' בגמ' דברי רבא באופן אחר ולפירוש רש״י ז״ל אתי שפיר מה שאמרו שם בשלמא לאביי דאמר א״כ וכו' אלא לרבא אמאי פותחין וכו' ולפי מה שפירש רבינו ז״ל בפירוש המשנה יש לפרש דה״ק אמאי פותחין ג״כ כל נדרים שבינו לאביו ולאמו לא יהיו צריכין התרה כלל ותירצו דלא איכפת לו דאלו הנדרים שבינו לבין אביו ואמו לא יהיו צריכין שאלה לחכם כיון דכל שאר הנדרים צריכים דהקושיא אינה אלא ששום נדר לא יצטרך שאלה לחכם. אבל כיון דרובא דנדרים צריכי שאלה אע״ג דאלו אין צריכין לא איכפת לן. כן נראה לפרש לפי מה שכתב רבינו ז״ל בפירוש המשנה: