לחם משנה על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי אברהם די בוטון
פרק ה · הלכה יד
ובין כך ובין כך משקים היוצאין מהם ספק וכו'. דכיון דלא איפשיטא בעיין הוו לחומרא וכן פסק הטור ז"ל בסימן רי"ו. ומ"מ קשה עליו דבסימן רי"ו גבי דגים שאני טועם כתב ומותר בציר סתם והוה ליה למימר דהיינו הציר שיצא כבר קודם שנדר אבל הציר שיצא אחר הנדר כיון דשאני טועם משמע לאסור היוצא מהם דהכי אמרינן בגמ' כשרצו לפשוט ממתני' דמותר בציר דהיכא דאמר שאני טועם אינו אוסר היוצא מהם מדהתיר הציר דחו שם ואמרו וכבר יצא מהם כלומר בלא הותר הציר אלא מה שיצא קודם שנדר א"כ משמע דכדאמרינן דשאני טועם אוסר היוצא מהם לא הותר הציר אלא מה שיצא קודם: