לחם משנה על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי אברהם די בוטון
פרק ד · הלכה יא
אמר שאיני נהנה לזה ולזה ולזה כו'. קשה דבפרק ארבעה נדרים (נדרים דף כ"ז:) אוקימנא להאי מתני' כגון שתלאן זה בזה ואמר פלוני כפלוני ופלוני כפלוני וכו' משמע דאם לא אמר בלשון הזה אלא בלשון האמור במשנה לזה ולזה ולזה לא שייך לומר ביה אחרון וראשון כדאמרינן התם דאי חשבת ליה ככללי ולא כפרטי הוה ליה ככולכם וכיון שהותר אחד מהם הותרו כולן בין שיהיה ראשון בין שיהיה אחרון ואי חשבת ליה כפרטי א״כ כשיתירו לו לא יותר האחר. והטור ז״ל בי״ד סימן רכ״ט ביאר דינים אלו יפה מסכים למה שכתבתי דהוא פוסק כר״ש דאמר דצריך שיאמר לזה קרבן ולזה קרבן וכתב דאי לא אמר הכי הותר אחד מהם הותרו כולם ואי אמר הכי אפילו אם יתירו לאחד לא הותרו האחרים ואם התפיס זה בזה אז אם יתירו לראשון הותרו כולם ואם יתירו לאחרון כולם אסורים אבל לרבינו ז״ל דכתב משנה כלשונה קשה טובא. ועל מ״ש הרב בעל כ״מ ז״ל דרבינו ז״ל אית ליה דלזה ולזה בוי״ו הוי כללי ובלא וי״ו הוי פרטי ואית ליה גירסת התוס' ז״ל בפ' שבועת הפקדון ופסק כר' יהודה איני יודע איך אפשר לומר כן דהא רבינו ז״ל בפרק שביעי מהל' שבועות כתב שבועה שאין לך בידי לא לך ולא לך ולא לך כולהו בוי״ו דהוי פרטי וחייב על כל אחד ואחד וכן חטין ושעורין וכוסמין ומ״ד (דכיון דלא) [דבוי״ו] הוי כללי צריך שיאמר חטים שעורים כוסמים בלא וא״ו כדאמרינן בפ' שבועת הפקדון. לכך נ״ל לומר דרבינו ז״ל גריס בפ״ג דנדרים גירסת הרא״ש ז״ל שכתב בפסקיו בפ' ר״א וז״ל הא דקתני במתני' הותר הראשון הותרו כולם אוקימנא בפ' ד' נדרים כגון שתלאן זה בזה דאמר פלוני ופלוני ופלוני דיקא נמי וכו' ואע״ג דהוא מפרש בפירושו בפ' ד' נדרים כפירוש הטור ז״ל מ״מ למדנו ממה שכתב בפסקיו דלא גריס פלוני כפלוני ופלוני כפלוני וכו' אלא פלוני ופלוני ופלוני ועל פי גירסא זו הוא מפרש דמ״ש בגמ' דמקרי תלייה זה בזה הוא משום דקאמר בוי״ו דכיון דקאמר בוי״ו בהכי תלה זה בזה אבל כשלא אמר בוי״ו הוי פרטי בלא תלייה ולכך צריך פתח לכל אחד ואחד ואם יתירו לאחד הותרו האחרים אבל ודאי דרבינו ז״ל אית ליה דבין אמר בוי״ו ובין בלא וי״ו הוי פרטי דהוא פוסק כרבי דאמר לא שנא כזית כזית לא שנא כזית וכזית בוי״ו הוי פרטי והחילוק בין וי״ו להיכא שאמר בלא וי״ו הוא לענין זה דבוי״ו הוי התפסה כשאמר קונם שאיני נהנה וכו' ובלא וי״ו [לא] הוי התפסה. כנ״ל ליישב דברי רבינו ז״ל. ומה שהקשה דכאן פסק כר״ש כתבתי בהל' אישות: