אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי אברהם די בוטון

פרק ג · הלכה יא

הלכה י

אבל האומר יאסר פי לדבורו וכו'. בספ"ק (דף י"ג) גבי מתני' דקונם פי מדבר עמך אמרו בגמ' אר"י באומר יאסר פי לדבורי. ופירש שם הר"ן ז"ל כלומר נעשה כאומר דהא אמר קונם פי מדבר משמע דקונם קאי אדיבור ומשמע נמי דקאי אפה הילכך כיון דסתם נדרים להחמיר אמרינן דאפה נמי קאי וכיוצא בזה כתב הרא"ש ז"ל בפסקיו וכדברי נראה מדבריו ומדברי הטור ז"ל בי"ד סימן רי"ג שכתב משנה כלשונה ואח"כ כתב וכ"ש שאם אומר כו' והרב"י ז"ל כתב שם שכך הם דברי רבינו ז"ל. ול"נ דרבינו ז"ל לית ליה הכי אלא סובר דמאי דקאמר בגמ' דאומר יאסר פי לדבורי דאמר כן בהדיא ולא נעשה כאומר אלא דקאמר קונם פי מלדבר עמך וידי מלעשות לך כדכתב בסוף דבריו לפיכך האומר לחבירו קונם פי מלדבר עמך וידי מלעשות לך הרי שנה לשון המשנה דאמרה פי מדבר ידי עושות לך ורגלי מהלכות עמך. ויש הפרש בין זה לזה דידי עושות לך אפשר מה שעושות ידי לך יהיה קונם וכן רגלי מהלכות מה שמהלכות רגלי עמך והוי דבר שאין בו ממש אבל כשאומר רגלי מלהלך וידי מלעשות אין כאן ספק דאידים ורגלים קאי וזה נ"ל פשוט בדברי רבינו ז"ל ודלא כדברי הרב"י ז"ל שאמר שלשון רבינו ז"ל הוי כלשון המשנה. וא"ת כיון דלדעת רבינו ז"ל מגיה ר"י במשנה אמאי הוצרך להגיה לימא דאע"ג דהוי דבר שאין בו ממש מדרבנן צריך שאלה וכדתריץ רבינו לאידך מתני' והר"ן ז"ל הקשה זה ותירץ דקושטא דמילתא קאמר אבל לרבינו ז"ל טפי עדיף הא מלהגיה המשנה. וי"ל דאמרו כן משום דיקא נמי דקאמר בתר הכי וכן תירצו שם התוס' לקושיא זאת ועוד אי מדרבנן מאי אשמעינן מתני' הא כבר שמעינן לה ממתני' דאידך פירקין ועוד דכאן במשנה אמרו אסור ובמתני' דאידך פירקין קאמר ה"ז בבל יחל וכתב שם הר"ן ז"ל דגבי שבועות קאמר בתר הכי במשנה לשון אסור משום דהוי מדינא אבל התם דהוי מדרבנן קאמר ה"ז בבל יחל א"כ מהך טעמא בהך מתני' דקאמרה אסור אמרה נמי דהוי מדינא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה