אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי אברהם די בוטון

פרק ג · הלכה ט

הלכה ו

הנודר שיצום בשבת וכו'. בכל מה שפלפל הרב בעל כ"מ ז"ל דלמה לא הזכיר רבינו ז"ל בפ"א מה' שבועות דהמתענה בר"ח וערב יוה"כ וחנוכה ופורים דהוי שבועת שוא, יש לתרץ דאע"ג דלא חל השבועה משום דחכמים עשו חיזוק לדבריהם או מטעמא אחרינא כיון דהוי דבר דרבנן לא לקי משום שבועת שוא אלא בשבתות וימים טובים שאסור להתענות מן התורה ושם כתב רבינו ז"ל דברים שאם היה מזיד היה לוקה משום שבועת שוא כדכתב שם בהדיא ולכך לא כתב הני דהוו מדרבנן אע"ג דעלה על דעת שואל מהרשב"א ז"ל בתשובה הוזכרה בב"י טור יו"ד סי' רל"ט דהיה סבור רבינו ז"ל דהמתענה בשבת אע"ג דהוי איסור מדרבנן לקי משמע דאית ליה כיון דאין הדבר יכול ליעשות באיזה צד שיהיה אמרה תורה דלקי משום שבועת שוא וגם הרשב"א שהשיבו דהמתענה בשבת אית ליה לרבינו ז"ל דהוי מה"ת בדרך אפשר השיבו שם מ"מ מה שכתבתי נראה לי נכון להליץ בעד רבינו ז"ל למה לא הזכיר אלא שבתות וימים טובים לבד ואע"ג דהטור או"ח סי' תק"ט כתב נשבע להתענות בהם אין צריך התרה כו' אלא לוקה ומשמע דקאי אחנוכה ופורים שהזכיר קודם ואע"פ כן כתב דלוקה צריך לדחוק ולומר דלא קאי אחנוכה ופורים אלא אשאר דאל"כ קשה עליו ממ"ש בטור יו"ד סימן רל"ט כמו שהקשה הרב ב"י ז"ל בסי' תי"ח:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה