לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון
פרק יח · הלכה יא
אם עד שלא התודה עליהם כו'. בריש פרק בתרא דזבחים (דף קי"ב) אמר במתניתין דשעיר המשתלח ששחטו בחוץ פטור מקרא דואל פתח אהל מועד לא הביאו לא חייב הכתוב אלא הראוי להביאו בפתח אהל מועד מה שאין כן בשעיר המשתלח שאינו ראוי להביאו והקשו בגמרא (דף קי"ג:) ורמינהו או קרבן וכו' יצאו קדשי בדק הבית שאינן ראויין כו' אוציא את אלו ולא אוציא שעיר המשתלח ת"ל לה' להוציא את שעיר המשתלח כלומר א"כ קשה מתני' וברייתא אהדדי דמתני' קאמרה דשעיר המשתלח מפיק מקרא דואל פתח אהל מועד משום דאינו ראוי להבאה וברייתא קאמרה דמההוא קרא לא נפיק אלא קדשי בדה"ב משום דאינן ראויין להבאה אבל שעיר המשתלח ראוי להבאה הוא ולא נתמעט אלא מקרא דלה' ותירצו בגמרא לא קשיא כאן קודם הגרלה כאן אחר הגרלה כלומר מתניתין דמיעט מקרא דואל פתח אהל מועד הוי אחר הגרלה ולכך מיעטיה מהתם דאינו ראוי להבאה אבל ברייתא איירי קודם הגרלה דראוי להבאה ולהגרלה ולכך הוצרך למעטו מקרא דלה' ומקשו אחר הגרלה נמי הא איכא וידוי כלומר והיכי מעטיה במתני' מקרא דואל פתח אהל מועד הא ראוי להבאה לענין וידוי ותירצו אלא א"ר מני לא קשיא כאן קודם וידוי כאן לאחר וידוי כלומר דמתני' דמעטיה מקרא דואל פתח אהל מועד הוי אחר וידוי וברייתא איירי קודם וידוי וראוי להבאה לענין וידוי ולכך הוצרך למעטו מקרא דלה' זו היא סוגית הגמ' ופירושה לפי דרך רש"י והתוס' והקשו שם בתוס' דבפרק שני שעירים (דף ס"ג) אמרינן בברייתא דעד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם ופירש רב חסדא הואיל וראויים לשעיר הנעשה בחוץ משהגריל עליהם חייב על של שם ופטור על של עזאזל משמע דקודם הגרלה חייב על של עזאזל וא"כ היכי אמרינן הכא דקודם הגרלה מיעטו הברייתא מקרא דלה' והוצרך קרא למעטו משום דראוי להבאה ולכך הודיענו דפטור הא התם משמע דחייב ותירצו דברייתא דהתם כפי מסקנא דסוגיא דזבחים דלמסקנא דסוגיא מתני' פטרה אחר וידוי וברייתא פטרה קודם וידוי משום דראוי להבאה לוידוי ולכך הוצרך קרא דלה' אבל קודם הגרלה אפילו לדברי הברייתא חייב הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ ומי שתירץ כאן קודם הגרלה וכו' לא ידע ההיא ברייתא דב' שעירי וגמרא היתה יכולה להקשות לו מההיא ברייתא אלא דעדיפא מינה מקשה ליה אחר הגרלה נמי הא איכא וידוי כו' ונמצא לפ"ז פסקן של דברים דהדבר תלוי בהגרלה ולא בוידוי דבוידוי פטור בין קודם וידוי בין אחר וידוי קודם וידוי מקרא דלה' דמביא הברייתא אחר וידוי משום דאינו ראוי להבאה כדמעטיה מתניתין ודרך זה הוא דרכו של הר"א ז"ל בהשגות ומפני כן השיג על רבינו ז"ל וכתב דשמעתא דזבחים הטעהו אבל לפי דרכו של רבינו ז"ל הכל מתורץ יפה ויצא לנו הדין כמו שכתבנו. והר"ב כ"מ ז"ל נראה דהליץ בעד רבינו ז"ל דגירסתו בגמרא הוא הפוך מגירסת רש"י והתוס' והר"א דגורס בברייתא יכול שאני מוציא שעיר המשתלח כלומר משום דאינו ראוי להבאה ת"ל לה' להביא דחייב שעיר המשתלח והשתא הוי הקושיא שהקשו בגמרא ממתני' לברייתא דהם חולקים בענין הדין ולא הוי הקושיא שחולקים בענין הדרשה כדכתיבנא אלא בדינא דמתני' פטרה שעיר המשתלח וברייתא חייבה שעיר המשתלח ותירצו במסקנא במתני' דפטרה הוי אחר וידוי וברייתא דחייבה הוי קודם וידוי וכן ראיתי למהר"מ מטראני ז"ל שהזכיר בספר קרית ספר גירסא זו. ותמיה אני עליהם דאין לה מקום לגירסא זו כלל דבפ' שני שעירים ובפ"ק דתמורה הקשו על מה שאמרו דלה' לרבות מהך ברייתא דלה' להוציא שעיר המשתלח דמשמע דלה' למעט ותירצו מעניינא דקרא דואל פתח אהל מועד לרבות ולכן אמרינן דאתא לה' למעט אבל התם דאשה להוציא ע"כ לה' לרבות א"כ משמע בהדיא דלה' להוציא שעיר המשתלח אתי ותו קשיא מסוגיא דזבחים גופה דאי גרסינן בברייתא דלה' לרבות שעיר המשתלח ולפי זה תירוץ הגמרא כאן קודם הגרלה הכי הוי ברייתא דחייבה הוי קודם הגרלה ומתני' דפטרה הוי אחר הגרלה והקשו על זה אמאי פטרה מתני' הא אין לפוטרו מאל פתח משום דאינו ראוי להבאה דראוי הוא לענין וידוי אם כן לפ"ז מה תירצו כי פטרה מתני' הוי אחר וידוי דאינו ראוי להבאה וברייתא חייבה אחר וידוי א"כ למה לי לה' לחייב הא ודאי לא פטרינן ליה מקרא דואל פתח משום דראוי להבאה לענין וידוי וכדהקשה המקשה וכיון דלא היה פטור מהכתוב ההוא למה הוצרך לה' לרבות בלאו הכי ידענא ליה דחייב משום דראוי להבאה לענין וידוי וכי זו קושית המקשה. ותו קשיא אי לפי דברי רבינו ז"ל מ"ש הברייתא בפ' שני שעירי קודם שהגריל חייב על שניהם הוי קודם וידוי וקרי לוידוי הגרלה כדכתב הרב בעל כ"מ ז"ל א"כ מאי האי דקאמר רב חסדא למאי חזי לשעיר הנעשה בחוץ והא אחר הגרלה חזי למילתיה דהיינו לשעיר המשתלח ומ"מ חייב משום דראוי להבאה לענין וידוי ובאמת אני איני מוצא מקום לגירסא זו אלא דגירסת רש"י והתוס' ז"ל היא עיקר והוא דרכו של הר"א בהשגות כדכתיבנא ולזה לא ידעתי טעמו של רבינו ז"ל וצ"ע: