אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון

פרק יד · הלכה ג

הלכה א

הניח מנחה לשני בניו ומת וכו'. בפ"ק דזבחים (דף ה':) אמרו שם למימרא דקניא להו והא אמר ר' יוחנן הניח מנחה לשני בניו ומת קריבה ואין בה (משום) שותפות ואי ס"ד קניא להו נפש אמר רחמנא וחזרו והקשו דאי לא קניא א"כ היכי אמר ר' יוחנן הניח בהמה לשני בניו ומת קריבה ואין ממירין בה בשלמא אי קניא להו להכי אין ממירין דהוו כשותפין אבל אי לא קניא אמאי אין ממירין ותירצו דלעולם דלא קניא ואפ"ה אינו מומר משום דאמר קרא המר ימיר אחד ולא שנים וחזרו והקשו דהיכי מצי למימר הכי הא א"ר יוחנן דמתכפר עושה תמורה וכיון דלא קניא להו לא מתכפר ותירצו מקיבעא לא מכפרי מקופיא מכפרי ע"כ. ומשמע מדברי רש"י ז"ל דלעולם לא היו שותפין ולכך קריבה דלא הוי נפש וטעמא דאינו מימר לפי זה הוי משום דאמר קרא אחד מימר ולא שנים וטעמא דאמר מימר אע"פ שאינו בעל משום דמקופיא מכפרי. ולפי זה יש לתמוה על רבינו ז"ל שכתב בפ"א מהלכות תמורה דאין ממירין מפני שהם כשותפין דמשמע דהך טעמא לא קאי אלא לפי המסקנא דאם הם כשותפין אמאי אמרינן הכא דקריבה הא בעינן נפש אלא טעמא משום דאמר קרא אחד ולא שנים ויש לומר דרבינו ז"ל מפרש דלפי המסקנא לא הוי טעמא דאחד ולא שנים אלא הם כשותפין במקצת משום דמקופיא מתכפרי ואינם שותפים לגמרי משום דמקיבעא לא מכפרי ולענין הקרבה קריבה משום דנפש מקרי כיון דלא הוו שותפין לגמרי אבל לענין מימר אין שנים ממירין דמשמע קרא אחד מימר ואע"ג דהתם נמי כתיב נפש ואמרינן דהוו כחד גבי המרה חשבינן ליה כשנים כיון דהא דמרבינן יורש משום המר ימיר הא לא מרבינן אלא יחיד כדמשמע מקרא והבו דלא לוסיף עלה וכן נראה מדברי התוס' ז"ל ואפשר דדעת רש"י ז"ל כן הוא דמקרו שותפין לענין המרה אע"ג דלענין הקרבה לא מיקרי הכי:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה