לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון
פרק יג · הלכה ט
מביא לוג שמן לכל עשרון ומושחן וחוזר ומושחן וכו'. תמה על זה הרב בעל כ"מ ז"ל דהיה לו לפסוק כסתם מתני' דקאמרה דמושחן כמין כ"י. ואפשר היה לתרץ דראב"י דאמר הכי בספרי נפקא ליה הא משום דכתיב בשמן בשמן שתי פעמים ואין ריבוי אחר רבוי אלא למעט דאינו מושחן על פני כולן אלא כמין כ"י והרב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפ' ויקרא הקשה דהא דריש הך בשמן ר' יהודה ור"ש בס"פ כל המנחות באות מצה מר כדאית ליה ומר כדאית ליה ותירץ דאינהו לית להו ההיא דראב"י וגם מאי דדריש בספרי בר פלוגתיה דראב"י בשמן בשמן להכשיר שמן שני למנחות אית להו לר' יהודה ור"ש דלא איצטריך קרא להכי דמקרא דלמאור נפקא וכמו שאמרו בפרק כל הקרבנות וכמו שהאריך הרב ז"ל יע"ש ומשום הכי היה אפשר לומר דכיון דר' יהודה ור"ש דדרשי בשמן בשמן בס"פ כל המנחות לית להו הך דרשא דכמין כ"י פסק רבינו ז"ל כוותהו אבל לפירוש זה קשיא טובא דקשיא דרבי שמעון אדר' שמעון דאיהו אמר בפרק אלו מנחות הך סברא דכמין כ"י דהכי אמרינן התם בברייתא ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש כמין כ"י ואי טעמא דר"ש הוי משום דבשמן בשמן ריבה שתי פעמים והוי למעט וכדאמרינן בספרי היכי דריש להך קרא בס"פ כל המנחות באות מצה אלא ודאי צ"ל דסובר גמרא דאין טעמו של ר"ש כהא דרשא דכמין כ"י משום קרא דבשמן בשמן אלא טעמא אחרינא אית ליה אי נמי אית ליה דטעמא הוי מהך קרא שמא משום הכרח משמע ליה לגמרא דתרתי שמעינן מקרא דבשמן בשמן הך דרשא דכמין כ"י ודרשא דפ' כל המנחות באות ולא פליגי אהדדי ואם כן אין כאן הכרח לרבינו ז"ל והדרא קושיא לדוכתה וצ"ע. ובמה שכתבנו יש טעם לרש"י ז"ל בפירוש החומש שכתב אחר שכתב דרשא דכמין כ"י ומה ת"ל בשמן בשמן כו' להכשיר שמן שני למנחות דהוא קשה לכאורה דמאן דאית ליה כמין כ"י לא דריש קרא אלא לאין ריבוי אחר ריבוי כדכתיבנא ודוחק לומר דהך דכתב רש"י ז"ל ומת"ל לא קאי אדסמיך ליה אלא אדפתח ביה דקאמר מושחן וחוזר ומושחן עד שכלה שמן שבלוג דלא משמע דקאי אלא אדסמיך ליה אלא שיש לומר דתרוייהו דרשינן דרשא דכמין כ"י ודרשא דלהכשיר שמן שני ואע"ג דבספרי לא משמע הכי הרי משמע בגמ' דידן דתרתי אפשר למדרש מהאי קרא כדכתיבנא או שמא דרשא דכמין כ"י משום קרא אחרינא ידעינן כדכתיבנא לעיל: