לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון
פרק טז · הלכה ב
והביא פלגס הרי זה ספק כו'. הרב בעל כ"מ ז"ל תמה דהך בעיא לא הוי אלא אליבא דרב פדא בפ"ק דחולין (דף כ"ג:) וכיון דרב פדא אסיק בקושיא בפ' שתי מדות (דף צ"א:) לא היה לו לרבינו ז"ל לפסוק כמותו. ואי משום הא לא קשיא לי דכיון דבעי ר' זירא אליביה ודאי דמשמע דהלכתא כותיה וקרא דאו לאיל לשום דרשה דריש ליה דאע"ג דאסיקנא בקושיא לא אסיקנא בתיובתא. אבל הא קשיא לי דלא ראיתי לרבינו ז"ל בפ"ב מהלכות אלו כשכתב המקריב את הפלגס מביא נסכי איל ואינו עולה לו מזבחו שיזכור שם התנאי שצריך לעשות אליבא דרב פדא דקי"ל כוותיה. והר"ם מטראני ז"ל בספר קרית ספר עמד על זה ודחק עצמו בתירוץ זה ועדיין לא נחה דעתו וכתב בסוף דבריו ואכתי צל"ע: