אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון

פרק ט

פרק ח

הלכה ז

וכיצד הוא מניף וכו'. גם בשלמי צבור יש הנפה אלא שיש חילוק בין זו לזו וכדכתב רבינו ז"ל בפ"ח מהלכות תמידין ומוספין:

הלכה י

למעלה עד הצואר כו'. ברייתא בפ' אלו טרפות וברייתא אמר למטה עד הצואר מפני שהבהמה תלויה ברגליה ורבינו ז"ל קאמר למעלה לצד הראש דלא איירי בתלויה ברגליה כמו הברייתא:

הלכה יח

אע"פ שסופה להיותה חסרה כו'. לשון זה דקאמר רבינו ז"ל שסופה להיותה חסרה אינו מכוון יפה דשם בריש כל המנחות (דף נ"ב:) נראה דטעמו של ר"מ הוא דבעינן שיהא עשרון מסולת ואם אתה משים מעט שאור שם אם השאור יהיה עבה נמצא שאם אותו השאור היה סולת היה עשרון זה יותר מפני שיש בשאור סולת הרבה ומעט מים ובהפך כשהשאור רך ור' יהודה דקי"ל כוותיה אינו מדקדק בכך אלא שאע"פ שאילו היה סולת היה יותר מ"מ עתה אינו אלא עשרון וא"כ על הכוונה הזאת לא היה לו לרבינו ז"ל לומר שסופה אלא הכי היל"ל אע"פ שאם היה הכל סולת היתה חסירה או יתירה ואין לשון שסופה מכוון יפה:

הלכה כג

והכל מצה עשרה רקיקין משוחין כו' ועשר חלות לותת וכו'. אע"ג דבפ"ז מהל' נזירות כתב רבינו ז"ל ומושח העשרים חלות דמשמע דכולן משוחות וכאן כתב העשר לבד מה שכתב כאן הוא בדקדוק אבל שם לא דקדק וכתב ומושח והכוונה כמו שיתבאר כאן עשר קודם אפיה ועשר אחר אפיה:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה