לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון
פרק ו · הלכה ד
ומסיר גיד הנשה בראש המזבח וכו'. בריש גיד הנשה (דף פ"ט:) תנן דנוהג במוקדשין ואמרו שם (דף צ') לא שנו אלא קדשים הנאכלים אבל קדשים שאינן נאכלים אין איסור גיד הנשה נוהג בהם ור' יוחנן אמר אחד קדשים הנאכלין ואחד קדשים שאינן נאכלים איסור גיד הנשה נוהג בהם אמר רב פפא ולא פליגי כאן להלקותו כאן להעלותו כלומר דלהעלותו למזבח אין איסור גיד נוהג בהם רב נחמן אמר שם דלהעלותו פליגי ור' יוחנן דאמר דאיסור גיד נוהג אית ליה כרבנן דאמרו דעצמות וגידין אפילו פירשו אל ירדו מקרא דוהקטיר את הכל דאי למחוברים לא איצטריך קרא מידי דהוה אראשה של עולה ואם מחוברין באיסורא כגון גיד הנשה ודאי דאסור להעלותו מקרא דממשקה ישראל ור' אית ליה דקרא אתא לרבות מחוברין דאיסורא כגון גיד הנשה דמותר להעלותו והיינו כר' חייא בר יוסף דאמר דקדשים שאינן נאכלים אין איסור גיד נוהג בהם זו היא סוגית הגמ'. ורבינו ז"ל פ"ח מהל' מאכלות אסורות כתב דנוהג במוקדשין בין קדשים הנאכלין ובין שאינם נאכלים וכתב שם ה"ה ז"ל דפסק שם רבינו ז"ל כר' יוחנן וקשה דמנא ליה התם הא בין לרב פפא דאמר דר' חייא ור' יוחנן לא פליגי בין לרב נחמן בר יצחק דאמר פליגי כ"ע מודו דלהלקותו איסור גיד נוהג והתם איירי רבינו ז"ל להלקותו וא"כ מנא ליה דפסק כר' יוחנן. ואפשר דטעמו של ה"ה מפני שראה שכאן פסק רבינו ז"ל דהעלאה אסור שכן כתב חולצו ומשליכו ע"ג התפוח ולכך ודאי נראה דלא פסק כרב פפא דאמר דלא דלדידיה לכ"ע העלאה מותר אלא כרב נחמן דאמר דבהעלאה פליגי ופסק כר' יוחנן דאסר בהעלאה אבל מ"מ קשה דר' יוחנן אית ליה כרבנן ורבינו ז"ל פוסק כרבי שכן כתב לעיל ואם פירשו לא יעלו שנאמר ועשית עולותיך הבשר והדם והיינו כדדריש רבי לקראי וכן בהלכות פסולי המוקדשין פ"ג כתב וצמר שבראשי הכבשים וכו' בזמן שאינן מחוברים אם עלו ירדו והיינו כרבי וא"כ רבינו ז"ל מזכי שטרא לבי תרי וצ"ע:
כשם שהדם בזריקה כו'. בפ' טבול יום (דף ק"ד) פליגי ר' אליעזר ור' יהושע דר' יהושע דריש להאי קרא אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם דהיכא דנטמא הבשר לא יזרוק הדם לכתחלה ור' אליעזר דריש דם אע"פ שאין בשר וקרא הכי דרשינן ליה מה דם בזריקה אף בשר בזריקה וקשה דרבינו ז"ל בפ"א מהל' פסולי מוקדשין פסק כר' יהושע שכתב שם נטמאו שניהם לא יזרוק ואם זרק הורצה ואיך כתב כאן דרשה דר' אליעזר. וי"ל דסובר רבינו ז"ל דהך דרשא דר' אליעזר דריש נמי רבי יהושע מהאי קרא ותרתי דרשות משמע ליה מקרא תדע לך דבפ' קדשי קדשים (דף ס"ב:) אמרו שאל ר' שמעון בן ר' יוסי בן לקוניא את ר' יוסי אומר היה ר"ש אויר יש בין כבש למזבח אמר לו ואתה אי אתה אומר כן והלא כבר נאמר ועשית עולותיך הבשר והדם מה דם בזריקה אף בשר בזריקה אמר לו שאני אומר עומד בצד מערבה וזורק וכו' משמע דבהך דרשא כ"ע לא פליגי לכך ודאי לר' יהושע שמעינן תרתי מקרא כדכתיבנא: