אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון

פרק ד · הלכה יא

הלכה י

וצריך שתהיה מחשבתו בשעת שחיטת העולה לשם ששה דברים וכו'. בסוף פ' ב"ש (דף מ"ו:) אמרו כן. ויש לדקדק בדברי רבינו ז"ל דמדחזר וכתב כאן ואם שחט סתם כשר כמו שביארנו משמע דאית ליה בכל הני דאם שחט שלא לשם אחד מהם דאינו כשר להעלות לבעלים לשם חובה וכל הששה דברים שוים הפך מה שכתבו התוס' בריש זבחים שכתבו שם וא"ת אי אההיא קאי א"כ הוה ליה לפרושי מנא לן לשם אישים לשם ניחוח. וי"ל דלא אתי לפרושי אלא בהני דכשרים ולא עלו לשם חובה אבל הנך כשרים ומרצין ועלו לשם חובה וכמו שאפרש וכן כתבו למטה בסוף הדיבור. וקשה דא"כ בפי"ג מהלכות פסולי המוקדשין כתב ואלו הן מחשבת שינוי השם וכו' וכתב שם מחשבת שינוי השם כיצד זה השוחט את הזבח שלא לשמו כגון שהיה עולה וחשב שהוא שלמים וכו' או ששחט הזבח שלא לשם בעליו זו היא מחשבת שינוי השם וכו' ולמה לא כתב שם דמחשבת שאר הד' דברים ג"כ פוסל כן אם חשב שלא לשם ריח שלא לשם שם שלא לשם אישים וכו' אלא לא כתב שפוסל אלא שינוי השם בלבד ודוחק לומר דסמך על מה שכתב כאן. גם נראה מדברי רבינו ז"ל דפליג על דברי התוס' ז"ל שכתבו בריש זבחים דאע"ג דקתני לשם ששה דברים הזבח נשחט הוא הדין הזבח נקטר דהא קרא דמייתי התם בהקטרה מיירי. ומ"מ שפיר דריש מקרא דהתם זביחה לשם ששה דברים מדאיתקש אל שם זבח דלשם זבח דהיינו שינוי קדש בין בעבודת דם בפרקין מקראי דפרקין בין בהקטרה מקרא דהתם הוא הדין שאר חמשה דברים דהוה בזביחה כמו בהקטרה וכו' נראה משם דס"ל לתוס' ז"ל דהקטרה צריך ג"כ לשם אלו הדברים אבל הקטרה לא מעכבא דאע"ג דלא עשאה לשום אלו הדברים כשרים ועלו לבעלים לשם חובה. ומדברי רבינו ז"ל לא משמע הכי שכתב שבשעת שחיטת העולה צריך לשם ששה דברים ולא הזכיר ההקטרה כלל משמע דאית ליה דבהקטרה לא איכפת לן כלל אבל רש"י ז"ל בפירוש החומש בפ' ויקרא נראה שדעתו כדעת התוס' ז"ל עולה אשה ריח ניחוח לה' עולה לשם עולה יקטירנו אשה כשישחטנו יהא שוחטו לשם האש וכו' משמע דצריך הקטרה שיהא לשם עולה והא דכתב גבי לשם עולה הקטרה וגבי אשה כתב שחיטה כיון לדברי התוס' ז"ל שכתבתי דלשם אית לן קרא לשחיטה שיהא לשם כך וכדנפקא לן מקראי בריש זבחים לכך קאמר דפסוק זה חידש לן ההקטרה וכדי שלא תאמר דוקא גבי לשם עולה דהיינו שינוי קדש דאית לן קרא לשחיטה בעינן לשם עולה בשחיטה אבל שאר ה' דברים דוקא בהקטרה כדמשמע האי קרא ולא בזביחה לזה כתב שחיטה בשאר דברים דכיון דאיתקוש אל שם זבח כי היכי דהתם בין בזביחה בין בהקטרה הכי נמי בשאר הה' ודקדק רש"י בדבריו דקדוק נכון ורמז בדבריו כוונת התוס' ונסתלקה מעליו תלונת הרב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפירושו שנתרעם עליו והקשה מה שהקשיתי עיין שם, גם הוקשה בעיניו דלמה לא כתב רש"י ז"ל לשם ריח לשם השם וכדאמרו בפ' ב"ש, ואני ראיתי בסמ"ג עשין ק"פ שהביא ברייתות ספרי והביא ברייתא זו כלשון רש"י ז"ל. וא"כ גם מזה אין עליו תלונה כיון שהוא העתיק לשון הברייתא דספרי דאפשר דנוסחאתו כנוסחאות סמ"ג ז"ל אע"ג דבספרים שלנו כתיב בספרי הברייתא כמו שהביאוה בפ' ב"ש:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה