לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה יד
ועל העולה מתודה עון עשה ועון לא תעשה שניתק לעשה וכו'. בפ"ג דיומא (דף ל"ו) איפליגו ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא גבי עולה דר' יוסי הגלילי אית ליה דמכפרת על עון לקט שכחה ופאה ור"ע אומר אינה באה אלא על מצות עשה ועל מצות לא תעשה שניתק לעשה ואמרו שם במאי קא מיפלגי ואמר ר' ירמיה בלאו דנבילה קא מיפלגי ר' עקיבא סבר לאו מעליא הוא ור"י הגלילי סבר לאו לאו מעליא הוא ואביי אמר דכולי עלמא לאו דנבילה לאו מעליא הוי והכא בתעזוב קא מיפלגי וכו' ולפי פירוש רש"י ז"ל לר' ירמיה סבר ר' עקיבא דלאו דנבילה הוי לאו מעליא ולוקין עליו דאינו ניתק לעשה וה"ה ללאו דלקט שכחה ופאה דדמי ללאו דנבילה דלוקין עליו דאינו ניתק לעשה דעשה דבתריה מעיקרא משמע ולאביי כ"ע מודו בלאו דנבילה דלוקין עליו דאינו ניתק לעשה ופליגי בלקט שכחה ופאה דלר' עקיבא לוקין ולר' יוסי הגלילי אין לוקין ואם רבינו ז"ל מפרש כן קשה עליו דכיון דהוא פסק כר' עקיבא איך פסק בפ"א מהל' מתנות עניים דאינו לוקה על לאו זה מפני שניתק לעשה אא"כ עבר כל הקציר דאז לא יוכל לקיים העשה הא לר"ע בין לתירוצא דאביי בין לתירוצא דר' ירמיה לוקה על לאו דלקט שכחה ופאה דאינו ניתק לעשה. לכך נראה דרבינו ז"ל מפרש כפירוש התוס' דלר' ירמיה דאמר בלאו דנבילה קא מיפלגי מודה ר"ע לר"י דלאו דלקט שכחה ופאה דאינו לוקה משום דהוי ניתק לעשה אלא משום דשמעיה לר"י הגלילי דאמר אפי' בלאו דנבילה משום דאיכא עשה אחריו אע"ג דלאו ניתק הוא לתקן הלאו שכבר עבר פליג עליה בלאו דנבילה דוקא ולהכי נקט בגמרא לאו דנבילה ולא נקט לאו דלקט שכחה ופאה דבהא מודה ר"ע וכמו שהאריכו שם התוס' נמצא לפי פי' זה לר' ירמיה מכפר לר"ע ג"כ אלאו של לקט שכחה ופאה משום דהוי ניתק לעשה ואע"ג דאביי אינו סובר כן אלא לר"ע לקי משום דתעזוב מעיקרא משמע פסק רבינו ז"ל כר' ירמיה דלר"ע לא לקי על לקט שכחה ופאה ועולה מכפרת עליו ובאו על נכון כל דבריו:]