לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי אברהם די בוטון
פרק ב · הלכה יד
כל שיעורי הנסכים האמורים וכו'. בפ' התכלת (דף מ"ה) הקשו שם על פסוק האמור ביחזקאל כה אמר ה' אלהים בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש וכו' הקשו שם חטאת עולה היא ותירצו אמר ר' יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה כלומר דעד שיבא אליהו ויפרשנה אין אנו יכולים לדורשה ורב אשי תירץ מילואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה כלומר דמה שאמר יחזקאל הוא שנתנבא על בית שני שהיה בימי עזרא ואמר שיקריבו מלואים כדרך שהקריב משה ומשה הקריב ביום השמיני למלואים שהיה ר"ח עגל בן בקר לחטאת וגם עזרא עשה כן ביום השמיני שלא היה ר"ח הקריב פר לחטאת והיינו דאמר יחזקאל וכן פירש"י ז"ל שם. ולפי זה קשה על רבינו ז"ל טובא דאיך כתב דנבואה זו היא על בית שלישי שעתיד ליבנות דנראה דזה לא כדברי מר ולא כדברי מר ועוד דהוא כתב שעזרא הקריב מלואים והיינו כתירוצא דרב אשי וכיון שכן הנבואה היא על עזרא ואיך כתב רבינו ז"ל שהיא על בית שלישי ואם נאמר דרבינו ז"ל מפרש דמ"ש פרשה זו אליהו עתיד לדורשה דהכוונה לומר דעל בית שלישי נתנבא ועם זה תירץ הקושיא דלעתיד לבא יהיה כן ואע"פ שאין כן עתה אינו כלום ולפ"ז פסק רבינו ז"ל כר' יוחנן מ"מ קשה מה שהקשיתי דהוא פסק כרב אשי ואיך פסק כר' יוחנן דמשמע דפליגי ועוד דכרב אשי ראוי לפסוק דבברייתא אמרו שהיא סברת ר' יוסי שחולק על ר' יהודה וכבר ידוע שהלכתא כוותיה לגבי ר' יהודה ועוד דבברייתא הודה לו ואמר לו תנוח דעתך שהנחת את דעתי. ונראה לי דרבינו ז"ל פסק כרב אשי ומטעמא דכתיבנא דר' יוסי סבר כוותיה אלא שלא רצה לפרש כפירוש רש"י ז"ל דהנבואה של יחזקאל על עזרא היה והקריבו מלואים כדרך שהקריבו בימי משה משום מה שהקשו התוס' ז"ל דשל משה עגל וכאן היה פר ועוד דהמתנות ג"כ היו חלוקות כמפורש ביחזקאל אל מזוזות הפתח וכו' וכמו שהאריכו שם התוספות ז"ל לכך מפרש רבינו ז"ל דה"ק נבואה זו על בית שלישי היא והקרבנות יהיו באופן האמור ביחזקאל ואע"ג דיקשה לך דאחר שנתנה התורה לא יהיה שינוי בקרבנות כלל אלא מקריבין קרבנות הנהוגים לדורות אין זו קושיא דכן בבית שני בימי עזרא הקריבו קרבנות שאינם נוהגים לדורות כמו שהקריבו בימי משה א"כ גם בבית שלישי יקריבו קרבנות שאינם נוהגים לדורות ואין תימה על כך ונבואת יחזקאל על בית שלישי היה. ועם זה באו דברי רבינו ז"ל על נכון שפסק כרב אשי ודו"ק: