לחם משנה על משנה תורה, הלכות ממרים· רבי אברהם די בוטון
פרק ה · הלכה ב
אינו חייב סקילה עד שיקללם וכו'. הקשה הרב כ"מ דכיון דרבינו פסק בפ"ב מהלכות ע"א דבעינן שיברך שם בשם איך פסק כאן דבעינן שיקללם בשם דרש"י ז"ל פירש בפרק ארבע מיתות דמאן דדריש בנקבו שם להאי דרשא דהיינו ר' מנחם ב"ר יוסי לית ליה דרשא דיברך שם בשם. ולי נראה דרבינו אינו מפרש כפירוש רש"י ז"ל דסבירא ליה דההיא ברייתא דאתאמרה בפרק ארבע מיתות (דף נ"ז.) עד שיברך שם בשם אתי כר' מנחם דקי"ל כוותיה וטעמא דאית ליה דתרתי מילי דרשינן מהאי קרא דהאי בנקבו שם יומת כוליה קרא יתירא דכיון דקאמר קרא ונוקב שם ה' יומת למה לי למכתב בנקבו שם יומת וחד דרשא נפקא לן מדהדר קרא וכתב בנקבו יומת משמע דיברך שם בשם ומדהדר וכתב נקיבה אחרינא משמע דהיינו שם אחר דיברך שם בשם ואי להאי לחודיה הוה ליה למיכתב בנקבו יומת אמאי אהדר וכתב בנקבו שם יומת דהיינו שם יתירא ללמד שאינו חייב על אביו ואמו עד שיקללם בשם וזה מבואר בדברי רש"י ז"ל שכתב בפרק ארבע מיתות (דף ס"ו.) שכתב שם כן בנקבו יומת היה לו לכתוב מה ת"ל שם אם אינו ענין לו וכו' תנהו ענין למקלל אביו וכו' ובדף נ"ו גבי דרשא דיברך שם וכו' כתב להכי אהדריה בהאי קרא לומר עד שיקוב שם בשם וכו' משמע דחד דרשא נפקא לן מקרא יתירא ואחרינא ממלת שם וכו' ועל כן אני תמה על רש"י ז"ל שכתב דמאן דאית ליה הא לית ליה הא דהא לפי הנראה מלשונו תרוייהו נפקא לן מהאי קרא גם מדברי התוס' בפ' שבועת העדות (דף ל"ו.) שהניחו הדבר בתימה דהיכי נפקא ליה לר' מנחם דרשא דיברך שם בשם וכו' אני תמה דשפיר מפקינן לתרי דרשות בכה"ג וצ"ל עיקר כדברי רבינו וכמ"ש: