לחם משנה על משנה תורה, הלכות ממרים· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה ד
הרי השואל עם אותו ב"ד כו'. בברייתא אמרו בפ' הנחנקין (דף פ"ח:) הוצרך הדבר לשאול שואל מב"ד שבעירו אם שמעו אמרו להן ואם לאו באים לזה שעל פתח הר הבית אם שמעו אמרו להם ואם לאו באין לזה שעל פתח העזרה ואומר כך דרשתי וכו' ואם לאו אלו ואלו באין ללשכת הגזית וכו'. ואם כן קשה על רבינו מאין הוציא שהשואל עם הב"ד שנסתפק להם או שלוחם הולכים לשאול לב"ד הגדול מהם נימא דהשואלים לבד הם ההולכים ושואלים אם ב"ד זה יודעים אומרים להם ואם לאו הולכים השואלים לשאול מב"ד אחר גדול מהם ואי משום דהברייתא פתחה ביחיד שאמרה שואל מב"ד ואחר כך אמרה ואם לאו באין דמשמע דאח"כ בא השואל עם הב"ד לשאול ולכך אמר לשון רבים זה אינו כלום דנימא דהשואלים הוי רבים ולכך אמר באים או כנגד שואלים דעלמא שהם רבים תדע לך דבתחלה פתח ביחיד וסיים ברבים שאמרה שואל מב"ד שבעירו שהוא לשון יחיד ואח"כ אמרה אם שמעו אמרו להן שהוא לשון רבים ולא אמרו לו לשון יחיד א"ו דברה כנגד השואלים וא"כ מנא ליה כך בשלמא בזקן ממרא כתב לקמן שהולך הוא והחולקים עמו לב"ד אחר ובודאי שבדין הוא כיון שחולקים יחד ילכו שתי הכתות אבל כאן שאין כאן חולק אלא שואל אחד ששואל לדעת הדין היאך הוא מנא לן שלא ילכו השואלים לבדם ועוד דבסיפא דברייתא קאמר גבי ב"ד של פתח העזרה אלו ואלו וכו' ומדקאמרה שם אלו ואלו דמשמע הב"ד עצמם הולכים ולא קאמר הכי באחריני משמע דדוקא אלו הם שבאים יחד עם הב"ד של פתח העזרה ללשכת הגזית ואולי הטעם מפני שפתח העזרה סמוך ללשכת הגזית ואין להם טורח ללכת שם ולכך ילכו שם להתוכח עם ב"ד הגדול ולומר להם במה נסתפק אבל כל השאר לא ואולי רבינו סובר דכיון דהברייתא גלתה באחרונה דילכו הב"ד עצמם לומר לב"ד הגדול במה נסתפקו וצדדי הספק דמינה נלמוד לאינך וגלה לנו בעל הברייתא בחדא וה"ה לאחריני: