לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות· רבי אברהם די בוטון
פרק ז · הלכה טו
מי האיש הירא ורך הלבב וכו'. כתב הרב בכ"מ דר"י הגלילי מודה לר"ע דאמר בפרק משוח רך הלבב דהוי כמשמעו וטעמו דבגמרא (דף מ"ד:) אמרו מאן תנא להא דת"ר שמע קול קרנות והרתיע וכו', לימא ר"ע ולא ר' יוסי הגלילי ותירצו בהא אפילו ר' יוסי הגלילי מודה משום דכתיב ולא ימס וכו'. ולכאורה היה נראה מלשון הגמרא דקאמר בהא אפילו ר' יוסי הגלילי מודה דהכוונה לומר בפחד גדול ורתת כי האי ודאי דמודה ר' יוסי הגלילי לר"ע אבל בפחד שאינו גדול כל כך כזה אלא שהוא רך הלב לעולם פליג עליה דלר' עקיבא חוזר ולר"י הגלילי אינו חוזר דאי ר' יוסי הגלילי לא פליג אר"ע כלל אלא מוסיף לא היה לו לומר אלא ר"י הגלילי מודה לרבי עקיבא מאי בהא דקאמר וזהו הפך דברי הרכ"מ. אבל בסמ"ג עשין ק"ן נראה כדברי הרכ"מ שכתב שם ור"י הגלילי מודה לר"ע רק שמוסיף כדמסקינן שם וכו':