אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות· רבי אברהם די בוטון

פרק ז · הלכה ו

הלכה ה

אחד הנוטע כרם וכו'. כתב הרב כ"מ דהוא מפרש מה שאמרו בגמרא שם (דף מ"ג:) כאן בהרכבת איסור כאן בהרכבת היתר דהרכבת איסור הוי שחייבת בערלה וזה הפך מפירוש רש"י ז"ל שפירש דברייתא דקאמרה פרט למבריך ולמרכיב הוי הרכבת איסור ומתני' דמחייבת למרכיב הוי הרכבת היתר והוא דבר תמוה שנאמר שרבינו מפרש כן דהא אמרינן התם האי הרכבת היתר היכי דמי אילימא ילדה בילדה וכו' ואוקימנא דנטע לקמייתא לסייג וקורות והוי ילדה בילדה וחייבת בערלה משמע דהרכבת היתר חייבת בערלה וא"כ איך נאמר דהרכבת איסור הוי חייבת בערלה לדעת רבינו והרכבת היתר הוא דאינה חייבת. א"ו דרבינו מפרש כפירוש רש"י ז"ל. וכי תימא אמאי כתב דכל הרכבה שהיא חייבת בערלה חוזר הא איכא הרכבת איסור כגון מרכיב אילן מין על שאינו מינו דהוא ודאי חייב בערלה דהא המרכיב אילנות כלאים מותרים באכילה וכדכתב רבינו בפ"א מהלכות כלאים וא"כ ודאי דהוא חייב בערלה ומ"מ אינו חוזר עליה דהא אמרינן בגמרא דברייתא דאמרה פרט למבריך ומרכיב הוי בהרכבת איסור. י"ל דרבינו סובר דר' יוחנן דתריץ התם במסקנא לרומיא דמתניתין אברייתא דברייתא הוי ר"א בן יעקב דלא שני ליה בין הרכבת איסור להיתר דר"א בן יעקב אית ליה נטיעה דוקא ולא הברכה והרכבה אפילו דהיתר ומתניתין אית ליה דאחד המבריך ואחד המרכיב אפילו הרכבה דאיסור כגון מבריך ומרכיב אילן על חבירו וקי"ל כי הא תירוצא דרב דימי אמר ר' יוחנן משום דאתמר התם במסקנא ולכך לא חילק רבינו וסתם את דבריו ומה שכתב שהיא חייבת בערלה הוא למעוטי הרכבת ילדה בזקנה דאמרו בגמרא דבטלה ואינה חייבת בערלה:

חמשה אילני מאכל וכו'. פירש רש"י ז"ל במשנה דבהכי הוי כרם שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב ע"כ ורבינו לא כתב אלא משנה כצורתה משמע דלית ליה דבעינן דליהוי שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב כפירוש רש"י ז"ל:

וכן כרם של שני שותפים וכו'. הרב כ"מ כתב דלא כתב רבינו כן גבי בית של שני שותפין משום דהתם חוזרין דלכל חד קרינן ביה ביתו דיש לכל אחד מקום להשתמש בו עוד כתב תירוץ אחר דמחללו ממעט לזה ולא לאחר ועוד ממעט מבריך ומרכיב וקשה על תירוץ שני דהיכי שמעת מחללו תרתי ויותר נראה לומר דמדמהדר לאשכוחי דרשא אחרינא למעט מחללו ולא קאמר דממעט מאי דממעט חנכו דהיינו גוזל בית והכא נמי היה לו לומר דממעט גוזל כרם ודאי דאית ליה דלהא לא צריך קרא דילפינן כרם מבית וכי היכי דגוזל בית אינו חוזר הוא הדין כרם ולהכי מהדר לאשכוחי דרשא אחרינא דהיינו מבריך ומרכיב דלאידך דרשא לא צריך קרא ואולי כוונת הרב כ"מ היא כך אלא שלא ביאר כל הצורך ומ"מ קשה לי על דבריו בין לתירוץ קמא בין לתירוץ בתרא דמשמע דאית ליה דבית של שני שותפין חוזר ובירושלמי לא משמע הכי דאמר שם בפרק משוח מלחמה אפילו שומרת יבם לחמשה אחים ודכוותה אפילו בית אחד לה' אחין תמן אין כל אחד ואחד ראוי לישב בו ברם הכא כל אחד ואחד ראוי ליבם ע"כ, משמע דהקושיא שהקשו בגמרא דידן מכרם של שני שותפין הקשוה בירושלמי מבית דא"כ בית אחד לה' אחין היה להם לחזור כל אחד ואחד ותירצו דשם אין כל אחד ואחד ראוי לישב בו ברם הכא כל אחד ואחד ראוי ליבם משמע דכרם ובית שוים ובית של שני שותפין נמי אינו חוזר כמו בכרם:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה