אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי אברהם די בוטון

פרק כז · הלכה א

פרק כז

אבל כל השטרות וכו'. לפמ"ש ה"ה ז"ל שרבינו ז"ל מפרש דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא אלא במה שהוא תועלת למלך כענייני המסים צ"ל שמ"ש רבינו בפ"ה מהלכות גזילה כל דין שיחקוק אותו המלך לכל היינו דין דאיירי בענייני המסים וסמך על מ"ש בסוף לשונו לפיכך גבאי המלך ושוטריו שמוכרים השדות במס וכו' וכיוצא בזה הוא בכלל שכתב כל דין שיחקוק וכו' והכלל מעין הפרט:

וכן שטרי הודאות ומתנות ופשרות ומחילות וכו'. מה שהוקשה להריב"ש בתשובה משטרי מחילות שכתב רבינו ז"ל [עי' בכ"מ] י"ל דדמי קצת לפשרות אע"ג דפשרה צריכה קנין ועכו"ם אינם בקיאים בטיב קנין גם מחילות אע"פ שאין צריך קנין כתב רבינו בסוף פרק חמישי מהלכות מכירה דנהגו בו להודיע שאינו אומר דברים אלו כמשחק ומהתל אלא שגמר בלבו ועכו"ם אינם יודעים היטב דבר זה אם גמר בלבו או לא לכך שטרי מחילות דידהו פסולים והוא קצת טעם. ועל מ"ש הרב המגיד ז"ל והוא ז"ל גורס ומגבי ביה מבני חרי בשטרי הלואה הוא לפי גירסא זו בהכרח דאי בשטרי מכר לא גרע ממוכר שדהו בעדים שגובה ממשועבדים וכו' וקשה על דבריו דרבינו ז"ל בתחילת הפרק איירי בשטרי מקח וממכר ושטרי חוב שכ"כ חוץ משטרי מקח וממכר ושטרי חוב וכו' ועל דא קאמר אם לא ידעו דייני ישראל לקרות שטר זה וכו' וגובה בו מבני חורין. ועוד לקמיה כתב שטר שעדיו עכו"ם שמסרו ליד המלוה או המוכר ליד הלוקח בפני עדים וכו' ה"ז גובה מבני חורין משמע דבין לוקח בין מלוה גובה מנכסין בני חורין דמה שאמר גובה מבני חורין אכולהו קאי. ושמא י"ל דלא קאי אלא דוקא אמלוה אבל לוקח לעולם גובה ממשועבדין ודוחק. ומ"ש הרב ז"ל בהשגות הלכך אפשר שנפרע ולא תבעו וכו' נראה לכאורה דקשו דבריו אהדדי דבתחלת דבריו כתב אינו גובה ממשועבדין משמע הא מבני חרי גבי ולבסוף כתב הלכך אפשר שנפרע משמע דאפילו מבני חרי לא גבי. לכך ביאר ה"ה ואמר דתחלת דבריו איירי בחייב מודה או תוך זמנו והילכך מ"ש אחר כך איירי כשטוען לאחר זמן פרעתי:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה