לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי אברהם די בוטון
פרק כא · הלכה א
וחוזר הלוקח וגובה את הקרן מנכסי שמעון וכו'. כתב ה"ה ז"ל ויש להשיב לפי דעת רבינו ז"ל שכתב בפרק י"ח ששיעבוד דאקנה כו' אי נמי בשכתב דאקנה ללוקח ולא למלוה קשה א"כ דאיירי דלא כתב דאקנה איך אמר דגובה את השבח מנכסים בני חורין אם לא כתב דאקנה לא גבי ממנו בעל חוב שבח וכדכתב ה"ה ז"ל לעיל ומכאן אתה למד שלא אמרו גובה את השבח אלא בשכתב לו דאקנה וא"כ מה השבח שיגבה הלוקח כיון דלא גבאו ממנו בע"ח. וי"ל דאיירי בשבחא דממילא דאותו השבח גובה המלוה אע"ג דלא כתב לו הלוה דאקנה כיון דארעא משתעבד ליה וארעא הוא דאשבח ואין צריך שיכתוב דאקנה וכן כתב הרב נמוקי יוסף ז"ל בפ"ק דמציעא דבשבחא דממילא לא בעינן שיכתוב דאקנה אלא גובה אותו בלא דאקנה. אלא שמ"מ קשה לי בסוף פרק מי שמת (דף קנ"ז ע"ב) דתירצו הך ברייתא דאמרו גובה את השבח מנכסים בני חורין דמאי שבח חצי שבח ואמאי הוצרכו להעמיד כן כיון דלפי תירוץ זה ע"כ ברייתא איירי בדלא כתב בו דאקנה ואיירי בשבחא דממילא אפילו כל השבח כולו גבי כיון דהוי שבח דממילא ועוד קשה לי לפי דעת רבינו ז"ל דדאקנה אין סתמו כפירושו אמאי מוקי גמרא שבח חצי שבח נימא דשבח כולו גובה וכגון שכתב למלוה דאקנה ולא כתב ללוקח דאקנה וכמו שכתב הרא"ש ז"ל בפ"ק דמציעא דפעמים דגובה המלוה השבח כולו כגון שכתב למלוה דאקנה ולא כתב ללוקח דאקנה ועל מ"ש הרא"ש ז"ל פרק קמא דמציעא קשה דהוא אית ליה דאקנה סתמו כפירושו וכמו שכתב הטור ז"ל בשמו בח"מ סימן קי"א ע"ש:
שתקנת עולם היא וכו'. קשה דפירות שאכל הגזלן מהיכא תיתי שיגבה מנכסים משועבדים שהוצרכו לתקן על כך הא מדין תורה אינו גובה מנכסים משועבדין דאינו אלא מלוה על פה ומ"ש במשנה בפרק הניזקין (דף מ"ח ע"ב) לאכילת פירות ולשבח קרקעות דאין מוציאין מנכסין משועבדין היינו הפירות שגבה הנגזל מהלוקח שלקח מגזלן ואח"כ בא הלוקח לגבות הפירות מגזלן שטרף ממנו הנגזל על זה אמר אין מוציאין לאכילת פירות מנכסים משועבדים וכן פירש רש"י ז"ל בפרק הניזקין וכן נראה בברייתא פ"ק דמציעא (דף י"ד ע"ב) ורבינו ז"ל עצמו פירש על דרך זה בפ"ט מהלכות גזילה ואבידה דמה שפירש כאן דהוא הפירות שמוציא הנגזל מהגזלן שאכלן הא ודאי מלוה על פה היא ואפילו מדין תורה אינו גובה מנכסים משועבדין וכיוצא בזה ראיתי לתוס' ז"ל שהקשו בפ"ק דמציעא גבי אוקימתות אמוראים דאוקימו על ברייתא דהרי שגזל שדה מחבירו וכו' ותירצו שם כשעמד בדין על הקרן ולא עמד בדין על הפירות הקשו שם א"כ מאי מפני תיקון העולם הלא בדין לא גבי דמלוה על פה לא גבי ממשועבדים. וי"ל דאי לאו מפני תיקון העולם הוה אמינא הואיל ועמד בדין על הקרן יש קול גם על הפירות ע"כ. ואם תרצה לומר דרבינו ז"ל איירי בכי האי גוונא דאוקימו בשעמד בדין הנגזל עם הגזלן על הקרן ולא על הפירות ותיקון העולם הוי מטעמא דכתבו התוס' ז"ל דוחק הוא לפרש כן דאין זה במשמע דבריו כלל ועוד הנהו אוקימתות דאוקימו שם על הברייתא ההיא היא אליבא דשמואל דאמר שבח אין לו אבל אנן דקי"ל כרב דיש לו שבח ליתנהו להנהו אוקימתות ואיך רבינו ז"ל מפרש ההיא דלאכילת פירות כאוקימתא דאוקימו אליבא דשמואל דלית הלכתא כוותיה. ועוד דבפרק ט' מהלכות גזילה פירשה בלוקח מגזלן כדכתיבנא. על כן נפלאו בעיני דברי רבינו ז"ל שכתב כאן שאכל הגזלן אם לא יש טעות סופר בדבריו: