אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי אברהם די בוטון

פרק יט · הלכה ח

הלכה ז

מכר הלוה שדה ללוקח וכו'. כתב ה"ה ע"כ נמצא וכו'. ואף לזה הלשון איני מבין דלמה חוזר לוקח ראשון על לוקח שני אחר ששתי השדות הם כנגד החוב וכיון שאפילו הוא ביד הלוקח הראשון שניהם היה בעל חוב טורף אם כן גם עתה שבאו ליד הלוקח שני למה יחזור ויטרוף הראשון כיון שהוא מחל אותם שאם היה הכל ביד הראשון הוא טורף שניהם כיון שהוא כדי כל החוב למה יטרוף וצ"ע:

מכר הלוה שדה ללוקח וכו'. הר"א בהשגות הקשה על מה שפירש רבינו ד' קושיות והקושיא הראשונה דמשנתנו קאמרה וכן בעל חוב וכן אשה וב"ח ומדקאמר וכן משמע דהך חלוקה דמיא לחלוקה קמייתא ובקמייתא הוי אפילו במכר שדהו שלא באחריות וא"כ הך חלוקה היאך הוי כי קמייתא וזהו אומרו ומשנתנו אין בו הפלגה וקאמר וכן כלומר החלוקה הראשונה אינה מופלגת מהשניה וסמוכה לרישא וקאמר וכן דמשמע דהוי דומיא דראשונה או אפשר לפרש ומשנתנו אין בו הפלגה כלומר משנתנו אינה מפלגת ומחלקת בין שמכר באחריות למכר שלא באחריות וקאמר וכן ב"ח דמשמע דהוי כן חלוקה קמייתא ובין כך ובין כך אין זו קושיא על רבינו דסתם מוכר באחריות הוא ואע"ג דלא פירש אחריות ט"ס הוא ומשנתנו דברה במה שהוא על הסתם, גם השתי קושיות אחרות שהקשה הראשונה שאחד מן הלקוחות קיבל מעותיו ואין הפשרה אלא לשנים ועל זה הדרך הקושיא שנייה אינה קושיא דמתניתין איירי דאין ללוקח ראשון מעות לפרוע ללוקח שני וכיון שאין לו ממה לפרוע ללוקח שני נפל המחלוקת על שדה זו של מי יהיה ומפני כן הרב המגיד לא השגיח על אלו הקושיות אלא על האחרונה שכתב ואחת מהן היא החזקה וכו' שהיא האחרונה. ועוד הקשה קושיא אחרת דמה מכר וכו' והקשה אותה הר"א ז"ל בפרק ז' מהלכות ערכין וכמדומה שלא ראה אותה ה"ה ז"ל. גם נראה משם דהעיקר כמו שהיה במקצת ספרים אחרים דשם מפרשים גם על הדרך שפירש כאן וגם השיגו הר"א ז"ל. ועל מ"ש ה"ה ז"ל אפשר שדעת רבינו כשביאר דבריו ואמר כל זמן שתהיה בידך הקשה לו הרב בית יוסף דבפרק ז' מהלכות ערכין לא משמע כן וטעמו משום דשם כתב רבינו ז"ל גבי מקדיש נכסיו ויש עליו בעל חוב דאחר שימכור המקדיש יטרוף הבעל חוב וכתב שם הא למה זה דומה לשני לקוחות וכו' ואי איירי בשפירש ואמר כל זמן שתהיה בידך מה דמיון הוא זה הא התם פירש כל זמן שתהיה בידך אבל הקדש נימא דמכר כל זכות שהיה לו וכמו שממנו אין יכול לטרוף הבעל חוב לא יטרוף הלוקח ממנו ויש לומר דהקדש דלא עשה הבעל חוב פיטור לו אלא מפני כח ההקדש אינו יכול לטרוף אז נאמר ודאי דוקא כשהוא בידו אבל בשימכור יטרוף אבל הכא דבעל חוב עשה פיטור לראשון נאמר דמכר לוקח ראשון לשני כל זכות שעשה לו הב"ח והוי כאילו עשה הפיטור ללוקח שני לזה אנו צריכים שיאמר ללוקח ראשון כל זמן שתהיה בידך:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה