לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי אברהם די בוטון
פרק יד · הלכה ב
או שלא פרעו אלא כך וכך וכו'. היינו פוגם את שטרו וקשה הרי כתב דין זה לעיל דאפילו לא טען טענינן ליה ולמה כתבו רבינו ז"ל כאן וי"ל דאתא לומר דאפילו בדין פוגם אם היה המלוה ת"ח אין נזקקין לשבועתו ולכך כתב רבינו דין זה כאן לאתויי עליה דין אם היה המלוה ת"ח אבל אין נראה כן מדברי הטור ז"ל דבהלכות טוען ונטען בדין פוגם לא חילק בין ת"ח לאינו ת"ח ובדין גביית מלוה חילק בין ת"ח לאינו ת"ח משמע דס"ל דחילוק ת"ח לא קאי אפוגם: