לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי אברהם די בוטון
פרק טו · הלכה א
בין שאמר לו אחר שהלוהו וכו'. כתב ה"ה בשם הרמב"ן ז"ל דאם התנה אחר ההלואה ולא קיבל הלוה המחאתו מחאה כו' וקשה קצת אם כן כשאמרו בגמרא על ברייתא דבעדים הלויתיך בעדים פרע לי דילמא בשעת תביעה קאמר למה הוצרכו לדחוק כן בגמרא לימא אע"ג דהיה תנאי דהיה אחר ההלואה ולא קיבל הלוה ומשום הכי אמר רבי יהודה בן בתירא דיכול לומר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו למדינת הים וי"ל דא"כ היה משמע דטעמו של ת"ק היה מפני התנאי שהתנה שחייב והתנאי קיים וזה אין סברא דיהנה תנאי זה כיון דהיה אחר ההלואה ולא קיבל הלוה: