לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי אברהם די בוטון
פרק ב · הלכה ד
מי שהוחזק שהוא עני וכו' יראה לי שאסור לדיין וכו'. קשה דנהי דאין משביעין אותו שבועה שאין לו כיון שהוחזק עני וירא שמים אבל מ"מ ראוי להשביעו על השבועה האחרת שהוא מכל מה שיבא לידו וא"כ כיון שיש להשביע על זאת אמאי אין אנו כוללים ג"כ הראשונה בזאת וישבע ע"י גלגול בשבועה הראשונה מחמת השנייה כי היכי דהשנייה אנו כוללין אותה בראשונה כמו שכתב רבינו ז"ל למעלה וכולל בשבועה זאת וכו' ויש מי שתירץ דשבועה ממה שיבא לידו היא קלה ביותר ואין להשביעו על כך אלא בגלגול כשמשביעין לו הראשונה אבל כשפטור על הראשונה אין להשביע בשום אחד מהם אבל קשה ע"ז דמ"מ יש להשביעו על השניה וראיה לזה ממה שכתב למעלה בההגהה גבי וכולל בשבועה זו וכו' וכן פסק וכו' דאטרוחי בי דינא תרי זימני לא מטרחינן ואם איתא דאין משביעין אותו על השניה אלא בגלגול הראשונה אבל כשנתבטלה הראשונה נתבטלה השניה א"כ למה ליה האי טעמא בלאו הכי אין ראוי להשביעו על השניה. לכך נראה לתרץ הקושיא ולומר דאעפ"י שיש להשביעו על השניה לא מגלגלין ליה ראשונה כיון שהוא כשר ועושה זה להכעיסו ואין הלוה רוצה לישבע אע"פ שהיא אמת או אולי שאפילו על השניה אין להשביעו כיון שהוא עני והולך בתום ועם כל זה צריך עיון:
כללו של דבר וכו'. כתב ה"ה ז"ל ומ"מ כתבו המפרשים האחרונים וכו'. אני תמה איך לא כתב כן בשם רבינו ז"ל עצמו שכתב בפרק כ"ד מהלכות סנהדרין אבל משרבו בתי דינין שאינם הגונים וכו' ולא ידון הדין בסמיכת דעתו וכו' דמוכח משם דאין לדיין לדון באומד הדעת בזמן הזה וכן כתב הרב בית יוסף ז"ל בפירוש דבריו בטור ח"מ סי' ט"ו דפליג רבינו ז"ל על הרי"ף והרא"ש ז"ל בהא כמבואר שם וא"כ איך כתב הרב המגיד ז"ל הדבר בשם הגאונים ולא בשם רבינו ז"ל וגם הריב"ש בסי' שצ"ד אחר שהעתיק לשון זה של רבינו ז"ל כתב אבל האחרונים כתבו וכו' דמשמע דרבינו ז"ל לא כתב כן בפירוש והרי הוא מבואר בדבריו בפרק כ"ד מהלכות סנהדרין כדכתיבנא ואם כן ודאי דמה שכתב כאן רבינו ז"ל כללו של דבר וכו' לא הוי אלא לפי דין הגמרא אבל לא בזמן הזה דסמך על מה שכתב בהלכות סנהדרין: