לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי אברהם די בוטון
פרק יג · הלכה ג
האומר לחבירו ע"מ שאין לך עלי אונאה וכו'. מחלוקת דרב ושמואל בפרק הזהב ופסק רבינו ז"ל כרב דאמר ע"מ שאין לך עלי אונאה תנאו בטל אבל בע"מ שאין בו אונאה כולי עלמא מודו ובפ"ק דמכות (דף ג') אמר שמואל האומר לחבירו ע"מ שלא תשמטני שביעית שביעית משמטת ופריך אהך מימרא דאין עליו אונאה דקסבר שמואל תנאו קיים מע"מ שלא תשמטני שביעית דהוי דומיא דאין בו אונאה ותנאו בטל וע"מ שלא תשמט בשביעית הוי דומיא דאין עליו אונאה ותנאו קיים וא"כ קשה דאיך פסק כאן רבינו ז"ל כרב דתנאו בטל ויש לו עליו אונאה ובשביעית היכא דאמר ע"מ שלא תשמטני שביעית פסק כשמואל דתנאו קיים בפ"ט מהל' שמיטה הא בגמ' דמכות מדמי הא להא וכי תימא דבאונאה שייך מי ידע דקא מחיל כדאמר בגמ' בהזהב אליבא דרב גם בשביעית נמי שייך מי ידע דקא מחיל דשמא יפרע לו קודם כמבואר בתוס' בפ"ק דמכות ובהזהב אלא שאפשר לחלק בדוחק בין אונאה לשביעית דהכא לא ידע אם נתאנה ולא ידע דמחיל אבל בשביעית כבר נודע דהשביעית משמטת אבל לא ידע אם יפרע לו קודם ואין כל זה שוה ודוחק הוא זה וצ"ע. וקושיא זו ג"כ היא לכל הפוסקים ז"ל דהם פסקו כדעת רבינו וצ"ע. ומ"ש ה"ה ואע"פ שאומרים קצת המפרשים שאינה בדוקא ר"ל דהתוס' ז"ל פירשו דהך דקאמר בברייתא יודע אני שאינו שוה מאתים וכו' ר"ל דמפרש ע"מ שאין לך עלי אונאה ומה שאמר יודע אני וכו' ר"ל נעשה כמי שאמר יודע אני וכו' והברייתא אינה בדוקא ופסק כשמואל אבל אין זה עיקר ודעת רבינו ז"ל עיקר כמ"ש ה"ה ז"ל יע"ש בתוס' בפ' הזהב: