לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי אברהם די בוטון
פרק טז · הלכה ד
הלוקח מקח ונמצא בו מום כו'. קשה דלעיל כתב ואפי' אבד או נגנב אחר שהודיעו וכו' ופירש הרב מהרי"ק בסימן רל"ב נראה דהך אחר שהודיעו אין לפרשו אחר שהודיע לו המום דודאי אם אין לו שהות להודיע המום לא אמרינן דהוא ברשות לוקח אלא ה"ק מאחר שהודיע לו שהיה מוליכו למקום פלוני הרי הוא ברשות מוכר משמע לפ"ז דהיכא דלא היה לו שהות להודיע הרי הוא ברשות מוכר ואיך כתב כאן רבינו דהרי הוא ברשות לוקח וע"כ הך איירי בדאין לו שהות להודיעו מדאמר בסיפיה דלישניה ואם היה לו שהות להודיעו משמע דקודם איירי כשאין לו שהות. ויש לחלק דכשהודיעו מתחלה דע שאני מוליכו למקום פלוני אז ודאי כשאין שהות הרי הוא ברשות מוכר משום דזהו מה שהודיעו בתחלה לומר דאם לא יהיה לו שהות להודיעו הרי הוא ברשותו. זה נראה ליישב לדעת הרב מוהרי"ק ז"ל שפירש דרך אחר שהודיעו שכתב רבינו לעיל לא קאי אהודעת מום אבל אם נפרש דקאי אהודעת מום אין צורך לכל זה: