אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי אברהם די בוטון

פרק טו · הלכה ב

פרק טו

וכן אם נמצאו המעות חסר או יתר מן המנין שפסקו וכו'. זה דוקא כשהאחר תובעו אבל אם אין האחר תובעו אם טעה בכדי שהדעת טועה חייב להחזיר ואם לאו אינו חייב דילמא מתנה יהביה ניהליה וכמו שכתב רבינו פרק ד' מהלכות מלוה ובספר חשן משפט כתוב כן בסימן רל"ב. ובהשגות כתב כאן א"א פעמים שאין המקח נקנה וכו'. נראה דעת ההשגות דכי היכי דבקדושי אשה יש חילוק בין היכא שאומר מנה זה למנה סתם במקח וממכר נמי יש חילוק בין היכא דאמר לו הילך שק שיש בו סאה של אגוזים דכיון דאמר לו שיש בו היינו דומיא דמנה זה ולא מצא מדתו הרי זה חוזר אבל כשאמר לו הילך סאה של אגוזים הרי זה דומה למנה סתם וזה יודע שאין בו שעור סאה כלומר כיון דאמר לו כן הרי זה מסתמא יודע דכיון דלא א"ל מנה זה שאין בו שעור סאה וא"כ אפי' כשלא מצא מדתו אינו חוזר. גם אפשר דמה שחלק בהשגות הכל הוא כשאמר מנה זה כלומר דבאומרו הילך סאה של אגוזים ה"ז כמנה זה ומ"מ כשראינו דזה יודע שאין בו שיעור סאה וקבלו אפי' לא מצא כדי מדתו חוזר וזה שכתב וזה שיודע כלומר ידענו בודאי שזה יודע ובאשה נמי הדין כך:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה