לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי אברהם די בוטון
פרק ה · הלכה י
המוכר או הנותן שקנו מידו וכו'. פרק יש נוחלין (דף קי"ד) מחלוקת רבה ורב יוסף דרבה סבר כל זמן שיושבים ורב יוסף סבר כל זמן שעסוקים באותו ענין והביא ראיה רב יוסף מהא דאמר רב יהודה ג' שנכנסו לבקר את החולה רצו כותבין רצו עושין דין ואי ס"ד כל זמן שיושבין ליחוש דילמא הדר ביה ואמרו שם ולרב יוסף מי ניחא וליחוש דילמא הדר ביה אלא מאי אית לך למימר דסליקו מענינא לענינא ה"נ מוקמי והדר יתיב ע"כ. ומאחר דפסקינן כרב יוסף א"כ בשכיב מרע צריך שלא יעשו דין אלא בתר דסליקו מענינא לעניינא כמו שאמרו בגמרא אליבא דידיה וכ"כ הטור ז"ל בסי' רנ"ג בהל' מתנות שכ"מ והביא שם מחלוקת ר"י ורשב"ם אם דנו מקמי דסליק מההוא עניינא בדיעבד הוי דין או לא אבל לכתחילה כ"ע מודו דאין להם לדין. ורבינו ז"ל כתב בפרק ג' מהל' סנהדרין סתם ג' שנכנסו לבקר את החולה כו' רצו כותבין רצו עושין דין ולא כתב דיסלקו מעניינא לעניינא והוא תימה דאפילו שנאמר דס"ל דאם דנו בדיעבד דיניהם דין אבל לכתחלה אין להם לדון מ"מ היה לו לבאר וסתם הדברים יותר מדאי: