לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה יח
פשתן שהוא מחובר לקרקע וכו'. בפ' הספינה הקשו כיון דתלש ממנו כל שהוא קנה ותירצו הכא במאי עסקינן דא"ל לך ויפה לי קרקע וכו' ופירשה רבינו דבפשתן שאינו צריך לקרקע איירי ובכי הא אתי שפיר מה שהקשו בגמ' כל שהוא קני כלומר דמטלטלי נינהו אבל אי הוה צריך לקרקע לא הוי מטלטלי דמחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ובודאי דבכל שהוא קני דהרי החזיק ומפני כן מפרשה כשאינו צריך לקרקע והפשתן אינו נקנה בחזקה דהוי מטלטלי כיון שאינו צריך לקרקע אבל לשאר המפרשים שפירשו דאפילו [אינו] צריך לקרקע חשיב כמחובר ק"ק מהו זה שהקשו בגמ' וכל שהוא קני דודאי דקני כיון שהוא מחובר לקרקע והוי חזקה אלא שיש לומר לדעתם ז"ל דלא הוי חזקה אלא כעין נעל גדר ופרץ דהוי תועלת לקרקע אבל עקירת הפשתן אינו תועלת לקרקע ומ"מ דברי רבינו ז"ל נתחוורו וזהו שכתב ה"ה ז"ל והיינו דאקשינן וכל שהוא קני דמטלטלי נינהו וכו' וא"כ נתבאר מכאן לדעת רבינו ז"ל דכשאינו צריך לקרקע לא הוי כקרקע ואינו נקנה בחזקת הקרקע וזהו שכתב ה"ה ז"ל בפ"א ומ"מ דין החזקה נתברר בפרק המוכר את הספינה על מתני' דהלוקח וכו' כלומר דין וחזקת הקרקע שאינה מועילה כשמה שעליה אינו צריך לקרקע נתבאר מדין הלוקח פשתן וכו' והרב מהר"י קארו נראה בסי' קצ"ג שלא הבין כן דברי הרב המגיד ז"ל ומפני כן תמה עליו אבל באמת כוונתו כדכתבתי: כתב הרב המגיד ולשון רבינו ז"ל כלשון הגמרא עכ"ל. נ"ל שכתב כן משום דהוקשה לו דלדברי רבינו ז"ל דמפרש דפשתן דאינו צריך לקרקע לא הוי כקרקע צ"ל דאמר לו קנה מדין אגב והל"ל טול קרקע כל שהוא וקני קרקע ואגבו כל מה שעליה דבשלמא לשאר המפרשים אתי שפיר דכיון דהוא מחובר לקרקע שצריך לו כקרקע דמי ואינו מקנה לו הקרקע אלא משאילו כדי שיקנה כל מה שעליה אבל על דברי רבינו ז"ל קשה דהיה לו לרבינו ז"ל לפרש ולומר קנה הקרקע וכל מה שעליה להכי כתב הרב המגיד ז"ל ולשון רבינו כלשון הגמרא כלומר אע"פ שלא פירש יפה דבריו תפס לשון הגמרא וכמו שנפרש בדברי הגמרא נפרש בדבריו: