לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה יד
וכמה שיעור רוחב הדרך וכו'. בפ' המוכר פירות (דף ק') אמרו כי אתו לקמיה דר' יצחק בר אמי אמר להו הבו ליה כי היכי דדרי טונא דשבישתא והדר לא אמרן אלא דמסיימן מחיצתא אבל לא מסיימן מחיצתא כי היכי דשקיל כרעא ומנח כרעא, זו היא הגירסא בספרינו והיא גירסת רשב"ם ז"ל, וגירסת רבינו ז"ל היא מוחלפת ופירושה כמו שפירש ה"ה ז"ל דכיון דמכר לו שביל ללכת לכרמו וראה שהיו בה מחיצות אפילו שלא יהיה בין מחיצה למחיצה אלא כי היכי דשקיל כרעא ומנח כרעא כמאן דסבר וקביל הוי דה"ל למיסק אדעתיה שלא יסתור המוכר המחיצות אבל אם יש בין המחיצות מקום רחב אז ודאי נותן לו כדין כל שביל דהוי כאילו אין שם מחיצות וזהו לא מסיימי המחיצות דכיון דיש מקום רחב ביניהם הוי כאילו לא היו כלל ומשום הכי הוצרך הגמרא לחלק בין כשיש מקום רחב בין המחיצות לכשאין שם מקום רחב. וזו היא כוונת ה"ה ז"ל וכן נראה ממוהרי"ק ז"ל שפירש דבריו בסימן קצ"ב. אך במה שכתב עוד ה"ה ז"ל ואפשר שרבינו ז"ל אינו מפרש השמועה במוכר את השביל בסתם במה נקנה אלא כמה הוא קונה בחזקת הילוך וכבר ידוע בין הקונה והמוכר כמה מכר ולזה לשונו נוטה אבל כל שאר המפרשים פירשוה במוכר סתם עכ"ל. עם היות שבספרנו כתוב בחזקת הילוך בין הקונה וכו' אבל נראה דהך בין הוא טעות ומ"מ קשה לשונו עד מאד ומוהרי"ק ז"ל בסי' הנזכר כתב ועל מ"ש שהרמב"ם אינו מפרש במוכר את השביל בסתם וכו' קשה דמ"ש מסיימי מחיצתא מהיכא דלא מסיימי והנראה בדעתו ז"ל היא שכוונתו במה שכתב כך ואפשר וכו' הוא ליישב קושיית רשב"ם ז"ל שהקשה על גירסת רבינו ז"ל ולא נהירא דאם שביל סתם זבין לה וכו' לזה כתב דודאי אם לא הראה לו השביל פשיטא דיתן לו כל צרכו כיון דשביל סתם זבין ליה אע"פ שיהיה מסויים במחיצות אבל רבינו ז"ל איירי בשמוכר א"ל לחבירו שביל של אמה אחת רוחב וכבר ידוע ביניהם המדה שמכר וז"ש וכבר ידוע בין הקונה והמוכר וכו' וקנאו זה בהילוך ועתה רוצה חבירו לחזור בו לז"א שאם הוא מסויים במחיצות קנה בהילוך כל אותו המקום שהלך ונותן לו המעות כפי הערך אבל מן המחיצות ואילך אינו קונה אע"פ שפירשו בפירוש שהיה מוכר לו כיון שהמחיצות מפסיקות אינו מועיל לו כלום ההילוך לקנות מן המחיצות ואילך אבל אם אין שם מחיצות הי היכי דדרי טונא וכו' ויתן לו הדמים כפי הערך. זה נראה לי נכון בדבריו: